הלכות הרמב"ן על נדרים פה.

אקשינן רישא אסיפא רישא טובת הנאה אינה ממון סיפא טובת הנאה ממון ופריק רבא *דטובת הנאה ממון ושאני תרומה דהיינו טעמא דיטלו בעל כרחו משום דתרומה לא חזיא אלא לכהנים וכיון דקאתי למיסרא עליהן שויוה עפרא בעלמא ומאן דאסר נפשיה מן בריות נמי שרי למישקל לקט שכחה ופאה מ"ט עזיבה כתיבא בהו ולית בהו טובת הנאה לבעלים:

קונם שאיני עושה ע"פ אבא וע"פ אביך *וע"פ אחיך אינו יכול להפר שאיני עושה על פיך אינו צריך להפר ר"ע אומר יפר שמא תעריף עליו יותר מן הראוי לו ר' יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו: