הלכות הרמב"ן על נדרים עח.

והיכא דנדרה אשה מן מידי ואתיא חברתה והתפיסה בנדרה כנון דאמרה ואני ואתא בעל או אב והפר לה היא שריא וחברתה אסורה משא"כ בחכם מאי טעמא חכם מעקר עקר ליה לנדר בעל מיגז גייז ליה מכאן ולהבא והיכא דאתפיס בעל גופיה בנדרה תו לא מצי מיפר דכמאן דקיימיה לגמרי דמי: