הליכות אליהו על השולחן ערוך רי

(נ' ע"א) בחופר לאושין כו' הר"מ השמיט כ"ז ונראה דס"ל דהוא כר"י דכל המקלקלין ברה"ר ברשות פטור עין לעיל ו' ע"א והרמב"ם פסק כת"ק דחיב כריב"י ועין בשו"ע סי' ת"י סעיף ז' ובסמ"ע ובט"ז ובש"ך שם

(נ"א) בור של ב' שותפין כו' במאי קא מפליגי ראב"י סבר יש ברירה כו' ורבנן סברי אין ברירה רש"י ד"ה האי מדידיה כו' ול"ה שני שואל כו' משמע דלרבנן הוי שואל וצ"ע למאן דסברי דאינו נעשה שומר עד שיעשה קנין במאי נעשה שומר ויש סעד מזה דבשוכר ושואל אף בשימוש קנה ועיין בסי' ר' והדברים ארוכים. ולכאורא יש להעיר מהא דאין דין שמירה לקרקעות אבל באמת לענין ניזקין אינו שייך לדיני שמירה בחיוביהן ופטוריהן ורק כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו וממילא גם לענין שמירה בבעלים י"ל דחייב בנזק ככל שומר רק אם שומר בעי קנין הלא לא נתחייב בשמירה וצ"ל כנ"ל

רמב"ם פי"ב מה' נ"מ הל' י"ח היה חופר כו' בתוך הבור כו' מקול החפירה ומתה כו' מאחריה כגון שנבעתה וחזרה על עקבה לאחור ונפלה ומתה פטור שנ' ונפל כו' נפלה לפניה מקול החפירה חוץ לבור ומתה אין ב"ד מחייבין אותו ואם תפס כו' ואם נפלה מאחריה חוץ לבור ומתה או הוזקה פטור בעל הבור וכבר תמהו המפרשים והשיג הראב"ד ע"ז ע"ש. ועוד יש לדייק דבנפל לבור או לפניה חוץ לבור דייק דוקא ומתה ובפטור דלאחריה חוץ לבור כתב ומתה או הוזקה והנראה דהרמב"ם יפרש הא דאמרינן אלא ה"ד לאחריה כגון דנתקל בבור ונפל לאחורי הבור חוץ לבור היינו דוקא דנפל לאחוריה ונשמר בזה מקושית התוס' כ"ח ע"ב ונ' ע"ב ע"ש גם ס"ל ז"ל דמיעוט דדרך נפילה י"ל גם אליבא דשמואל דס"ל לחבטו אבל זה דוקא במיתה כמו מיעוט דאדם

ובזה מיושב הא דחילק בין הוזק למיתה גם שור פיקח דס"ל דפטור דפקח אינו משום דהיה לו לזהר דבמיתת השור לא מהני לפטור בעל הבור כמ"ש המלחמות אלא הטעם משום דל"ה דרך נפילה ומשו"ה אינו פטור רק במיתה ממיעוט הכתוב גם ס"ל להר"מ ז"ל דהא דנתקל בבור ונפל חוץ לבור אינו רק מריבוי הכתוב בבור דבכל גונא חיבה תורה אף על התקלה ומשו"ה בנפל שלא כדרך נפילה פטור בין על המיתה בין על ההיזק אבל בנפלה על פניה הוי ספק אם הבור גרם או קול הכריה ומשו"ה כתב דדוקא אם תפס והא דהכורה פטור י"ל דל"ה אלא גרמא

עין ברשב"א בשם ר"ח ומשמע דס"ל דהכורה ג"כ חיב אם חפר שלא ברשות אף אם אינו חיב מטעם בור ולכאורא מ"ש מלקמן דף צ"א כמ"ש רש"י וי"ל דהתם פטור משום דאיהו אבעית אנפשיה אבל בשור אין לפטור מטעם זה כמו שכתבתי בשם המלחמות

(נ"ג ע"ב) תוד"ה לענין כופר כו' בזאח"ז צ"ע דאכתי ל"ה רק לריב"ב ובמק"א הארכתי

(נ"ו ע"ב) רש"י ד"ה אלא תחתיו דשומר ואזלי בעלים ומשתעי דינא בהדי שומר כו' צ"ע דה"ל לאמר ואזיל ניזק כו' וצ"ל דאזיל בשיטת הראב"ד פ"ד מה' נ"מ הל' י"א שהשיג על הר"מ וכ' דלענין נזקין ל"ש דין שומר שמסר לשומר ואם בעלים מפטרי במסרו לשומר גם בזה נפטר שומר ראשון ואין הניזק יכול לאמר אין רצוני כו' ולפ"ז צ"ל דפירש"י במתני' הוא לפי הס"ד וצ"ע. לוח המפתחות חידושים על הרמב"ם. חלק אה"ע

סימן א' בענין קטלנית

סימן ב' לחכם אחד ע"ד אשה שהגידו הרופאים שאם תתעבר תמות אם רשאית לשמש במוך

סימן ג' בענין הנ"ל ע"פ ד' הרמב"ם פ"ז מה' תרומות ה"ז

סימן ד' מישב קו' הטו"א ר"ה כ"ח לענין מצות פו"ר בגר

סימן ה' מישב קו' הרביד הזהב פ' אחרי על הבה"ג

סימן ו' באיש שרצה לקיים פו"ר ושאל פי רופא ובקש לראות זרעו על המבחן לידע רפואתו אם רשאי להוציא משום עשה דפו"ר

סימן ז' שבת ד' מישב הקושיא על תי' הרשב"א בקושית התוס' בחציה שפחה

סימן ח' תשובה תק"ע בדבר ענוגה שלפי דברי סופר הראטע נהרג בעלה במלחמה, יבאר הדין ע"פ שיטות הראשונים בסוגיא ומסיק ע"פ כל

סימן ט' בדבר עגונה שבעלה נפצע במלחמה ואח"כ מת בבית החולים ומשרתי בית החולים על ידי הפאטאגראפיע שביד האשה, יבאר דין הכר ע"י פאטאגראפיע ומסיק להתירא

סימן י' בענין עגונה שבעלה גרשם בחשבון ההרוגים במלחמה

סימן י"א בשו"ע סי' י"ז סי"ח בענין הוחזקו. דיני קידושין

סימן י"ב במעשה קידושין שעשה נבל אחד מעשה קידושין לבתולה שלא מדעתה וכשמעה לשון הקידושין זרקה לארץ את הטבעת וגם קודם לכן לא סגרה את ידה באופן דלפי שי' המהרי"ט לא מקרי נתינה. יבאר ד' התוס' בכתובות ויפלפל בהגדות העדים ע"פ תשובות החכ"צ והתשב"ץ

סימן י"ג בלעז קידושין שבקשה הנערה להשאיל לה השבעת ועל דעת זו התחיל לתת על אצבעה