הלכות ברכות לריטב”א ריג

ח"י ומכרך במוצאי שבת בין על אור ששבת בין על אור היוצא מן העצים ומן האבני' אבל אינו מברך על אור שלא שבת ממלאכת עבודה והוא שנעשה בו מלאכה בשבת באיסור אבל אם הדליקו לחולה או לחיה שהוא התר ומצוה מברכין עליו במוצאי שבת

י"ט נר של גוי אין מברכין עליו שמא עשה בו מלאכה בשבת ואף ע"פ שהגוי מותר במלאכה כיון שנעשה בו מלאכה שלא למצוה אין מברכין בו ואין זה דומה לנר של חולה שנעשה למצוה ואם אתה אוסרו מלברך נראה שנעשית המלאכה באיסור שבת

כ' גוי שהדליק מגוי אסור גזירה משום גוי ראשון ועמוד ראשון אבל נר שהוציאו הגוי מן העצים ומן האבנים מברכין עליו ואין גוזרין בכך

כ"א אין מברכין על האור עד שיהא נדלק לאורה ולא לכבוד כנרות של בית הכנסת או של מת ואדם חשוב שמדליקין לפניו ביום ושיהא רואה אותו פרט לנר שעומד בקרן זוית ונר שעומד בעששית חשוב הוא כנראה שהרי ערוה בעששית יש בה משום ולא יראה בך ערות דבר

כ"ב בשמים או מוגמר שאינם עשויים להריח אין מברכין עליהם

כ"ג מוצאי יום הכפורים חייב לחזר על אור ששבת שהודלק מערב יום הכפורי' לברך עליו. ואין מברכין על אור היוצא מהעצים ומהאבנים כמו במוצאי שבת ואם הוא מוצאי שבת ויום הכפורים צריך ששבת משום יום הכפורים

כ"ד אין מברכין על נר ועל בשמים שהן מתשמישי או נויי ע"ז ולא על בשמים של מסיבת עכו"ם מפני שסתם מסיבתן לע"ז ואעפ"י שאינן אסורין בהנאה מן הסתם כל שיש בו חשש משום ריח ע"ז אין מברכין עליו ואין עושים בו מצוה לפיכך נרות של שעוה שהיו של ע"ז אעפ"י שמן הדין מותרים בהנאה אין עושין בהם שום מצוה שלא ידמה כעין מצוה הבאה בעבירה

כ"ה כל המברך על כוס של ברכה מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים וזוכה לשני עולמות שנאמר ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה: ת"ו ש"ל ב"ע בריך רחמנא דסייען ברוך נותן ליעף כח. ולאין אונים עצמה ירבה: