חידושי מהרי"א על כתובות ו

חידושי מהרי"א הנקרא ג"כ יהודה יעלה. מסכת כתובות:

פי' רש"י בתולה נשאת ליום הרביעי תקנת חכמים היא שתנשא ברביעי בשבת כדמפרש טעמא עכ"ל, וכולו שפת יתר הוא, ונ"פ בפשוט משום דאשכחן בעלמא דפריך הש"ס ריש ברכות תנא היכא קאי דקתני מאימתי ומשני לה. א"כ הכא שלא הקדים לן תנא שתקנו חכמים כלל בנשואין ותנא היכא קאי דתני חלוק זמנים והו"א באמת האי בתולה נשאת וכו' אין הכונה שמצות חכמים הוא לעשות כן אלא מנהגא אשמעינן תנא דמעשים בכל יום כן הוא משום מסמני מלתא וקמ"ל תנא דשפיר דמי למיעבד הכי ומנהג ותיקין הוא משום טענת בתולים, א"נ באמת ה"ט דמנהגא וכ"מ לשנא דנשאת שכן עושין קאמר לכן פירש"י שז"א אלא ה"פ בתולה נשאת וכו' תק"ח היא שתנשא בד' כדמפרש טעמא ומצות חכמים היא שיהיו עושין כן ופי' נשאת ר"ל שתנשא מה"ט דמפרש לאפרושי מאיסורא. עוד נ"ל עפמ"ש בש"ע יו"ד סי' קע"ט ס"ב נהגו שאין מתחילין בב"ד וכ"ה בסוף הספר פירוש הרא"ש והראב"ד על מדות וקינין פי' לרבינו דוד ז"ל לפ' ד' מיתות וז"ל:

וכן מה ששגור בפי הכל אין מתחילין בב"ד אין בו משום חישוב עתים ושעות אלא מדרך חכמת הכוכבים וכו' ואין התחלה מצלחתו וכו' טוב להוציא א"ע מן הספק וכו' ע"ש, ויש קצת מפרשים ר"ל לדבר מצוה מותר, ובספר קול יעקב מביא סמך לזה מש"ס דר"ה דף ג' מנ"ל דלמלכים מניסן מנינן אמר ר"א מהכא דכתיב ויחל שלמה לבנות וכו' מתקיף לה רבינא ואימא שני בשבת ומאי פריך הא אין מתחילין בב"ד וכתיב ויחל לבנות אע"כ לד"מ מותר ע"ש ולענ"ד טפי מוכח לה ממתני' דהכא בתולה נשאת ליום הרביעי והרי בנשואין קפדי' טפי כמ"ש בש"ע שם ובר' דוד הנ"ל ובתשו' רמב"ן המיוחסת סי' רפ"ג שאין נושאין אלא במילוי הלבנה. ומ"מ נשאת בד' ועכ"ח משום דלדבר מצוה הוא מותר והן הן דברי רש"י שפי' תק"ח היא שתנשא בד' בשבת דוקא כדמפרש טעמא לאפרושי מאיסורא ותק"ח מצוה לקיימה ושומר מצוה לא ידע דבר רע. שוב מצאתי להגאון מוהר"א ווילנא זצ"ל בש"ע קע"ט הרגיש מכאן ולענ"ד ודאי הכא מצוה שאני אבל לדבר רשות אין ראי' אפילו משום ברכה כנ"ל. ועפי"ז נ"ל לתרץ קושי' התוס' בד"ה ותנשא בא' בשבת גם אשמואל גם אברייתא טעמא דשקדו למה לי כלל ותפק"ל משום ברכה ונ"ל דצריך להבין מאי קשי' לי' כלל לשמואל ותנשא בא' בשבת ודלמא אין ה"נ ומתני' חדא מינייהו נקט מה"ט שישכים לב"ד ונקט טפי ליום הרביעי משום דסמוך ליום חמישי זה אחר זה דנקט התנא באלמנה, ול"ל דטפי הל"ל בא' בשבת התחלת ימי השבוע כסדורא דיומא דאדרבה האי סידורא דיומי יום הרביעי ויום החמישי הסמוכים עדיפי לי' לתנא, וצ"ל הכי קשיא לי' מ"מ אמרו בתולה נשאת ביום הרביעי ותנשא בא' בשבת וכו' ר"ל דמתני' הל"ל ולמנקט גם שניהם בתולה נשאת ביום הראשון וביום הרביעי וכו' ועדיין קשה לפמ"ש דלמא נקט ליום הד' לרבותא דה"א דוקא ביום הראשון אבל ביום הד' לא משום אין מתחילין בב"ד קמ"ל אפילו בד' מותר ומשום דהוי ליה לדבר מצוה לאפרושי מאיסורא תק"ח היא כנ"ל ומכ"ש בא' בשבת דשרי ול"צ למתניה כלל, ונ"ל דהא גופא קשיא ליה כיון דבאמת לולי דהוי לאפרושי מאיסורא אין מתחילין בב"ד א"כ מאי טעמא דתק"ח על ד' בשבת ותנשא בראשון בשבת דוקא ולא בד' משום אין מתחילין בב"ד כיון דליכא אפרושי מאיסורא. וא"כ לא מצי לשנויי משום ברכה נשאת בד' ונבעלת בה' א"כ לא ה"ל לתקן נשאת בד' דהא אדרבה אינה שעת ברכה עפ"י כוכבים הצומחים אז וטפי הל"ל נשאת ונבעלת בחמישי דאין מתחילין בב"ד ואת"ל לאפרושי מאיסורי הוא דשמא יטרד בנשואין ולא יבעל כתי' התוס' א"כ טפי הל"ל תנשא בא' בשבת כי קושי' לכן משני שמואל משום וכו' שיהא טורח בסעודה שלשה ימים ראשון בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת ובד' כונסה ותמוה טובא האי חושבנא למה ליה למימר:

אמנם לפימ"ש כונתו לומר כיון דשקדו וכו' שלשה ימים א"כ מה שנשאת בד' לא התחלה מקרי לומר שאין מתחילין בב"ד אלא התחלת הנשואין הוא בא' בשבת ושני ושלישי ובד' כונסה דייקא כנ"ל, ועיין ברוקח סי' רי"ו וברעיא מהימנא בזוהר פרשת עקב טעמים נפלאים בזה, שוב ראיתי להגאון מוהר"א ווילנא ז"ל בש"ע קע"ט הביא מכאן ולענ"ד נראה כמ"ש. עוד נ"ל עפימ"ש תוס' בד"ה נשאת וכו' הא דלא קתני נושאין וכו' אי תני הכי ה"א אפי' בע"כ וכו' ותמוה הא כיון דכבר תני התם האשה נקנית מהאי טעמא לאשמעינן מדעתה איך בע"כ לא ליכא תו למטעי ועיין באס"ז ובמפורשים,