חידוד הלכה ג

הקדמה והתנצלות המחבר מה ראה להדפיס חיבור הנוכחי

לברר הלכות או"ה ולהדפיסם לעיני השמש במקום מורים שכבר קבלו סדר ההוראה משנים קדמונים אמנם יען כי ראיתי שהבחורים בילדותם שטעמו קצת ממתיקות הגמרא ורצונם לבא לידי מדת מורה וברוב מתיקותה נלאו לחפש דרך ישר לבא למדרגה זאת בפרט עפ"י מאמרם ז"ל כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה חד לתלמיד שלא הגיע להוראה ומורה וחד לתלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה [מחמת שלא הוחזק מאבותיו]. ומה יעשה הבן אם להתחיל מלימוד הש"ס בסוגיות השייכים לענינים אלו עם התוס': והר"ן והרא"ש והרמב"ם והטוש"ע יבולע הזמן ויתבלבל דעתו מחמת צוק העתים ולא יעלה בידו. כי בעוה"ר עכשיו אין הבחור חפשי לבקורת הלימוד רק איזה שנים מועטים מימי בחרותו. ואם יסתפק בספרי המחבר והרמ"א והט"ז והש"ך והפרמ"ג וכהנה אכתי אינו בטוח שיעלה המרגניתא מצללו במים האדירים האלה כי עד עכשיו לא נתבררו הענינים מתוך דה"ק ובפרט ספר פמ"ג שדבריו מועטין בכמות ורבים באיכות והתלמיד המעיין בספרו נלאה לשאוב מים צחים מבאר עמוק כזה. ע"כ שנסתי מתני להדפיס ספרי זה והתועלת יבא כמו מי שכהו עיניו ורוקח אספקלריא מזכוכית מלוטש להאיר מאור עיני בשר הכהים

והנה תועלת הראשון שקבצתי וביררתי בלשון צח וקל כל דברי הפמ"ג והחו"ד עד שיוכל לקרות את ספרי זה כשמו שקראתיו בעת התחלתי בו פרמ"ג חדש ודרכתי בעקבותיו בין בפתיחות ההלכות כגון פתיחה להלכות מליחה וגם לבב"ח וגם דהל' תערובות ועוד כהנה. וחלקתיו לשני חלקים. חלק א' והוא עיקר החיבור ושמו חידוד הלכה. ומברר ומלבן כל דברי הראשונים עד האחרון שבאחרונים בסברות ובירורי הדברים ממקורם בש"ס ותוס' וכו'

חלק שני נקרא קונטרס אחרון ובזה צללתי במים אדירים בסוגיות שאין להם שייכות כ"כ לשיטות של דיני או"ה רק חזקתי ראיות ברורות מיתר דברי הש"ס בבלי וירושלמי לחזק הדברים שבחלק חידוד הלכה

תועלת שני שבררתי גם קיצורי דינים בהסימנים הנצרכים להוראה כגון בסי' צ' בירורי חידושי דינים המסתעפים לדיניהם עם שו"ת. וכה"ג בסי' צ"ב כ"ב מחודשים לדיני זחילה איסור תחת קדרת היתר. וכן בסוס"י זה חידושי דיני נפילת טיפה ע"ג כיסוי הקדרה. וכה"ג בסי' צ"ד הרבה מחודשים לדיני תתיבות כף לתוך קדרה הפכית וכהנה. ובפרט בסי' קי"א צללתי במים אדירים להביא דוגמאות רבות בדינים שיש לתלות להיתר בדרך שאני אומר וכו'

וכדי לעמוד על בירור הדברים אעתיק פה מספרי נמוקי הרא"ה על משניות. וז"ל במס' אבות פ"א מט"ז ר"ג אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות, ערע"ב ותי"ט תמהו מאוד. וביותר הקשו דאבא שאול בן גומל במס' גיטין פליג על דין זה דאל תרבה לעשר אומדות עתו"ס גיטין ובכורות. ואני הוספתי להקשות איזה חיבור יש לדין דאל תרבה לעשר אומדות לדבריו שלפניו. וחוץ לזה אין שום ענין לדין עישור אומדות למס' אבות שעיקרה בעניני מוסר ומדות

ולישב הענין אמרתי דבפירוש עשה לך רב והסתלק מן הספק פירשו דה"ק אם תהיה נזהר לפסוק הדינים כמו שקבלת מרבך מובהק אז תנצל מן הספק ערע"ב מרבא דלדין התלוי בהבנת הקצבים קיבץ כל הטבחים וכו' והכל כדי לצאת מהספק. ושמא תאמר אם יארע חי איזה ספק בהודאה אפסוק לחומרא ע"ז אמר ואל תרבה לעשר אומדות כי המרבה במעשרות אף שהחמיר לעצמו אבל רק פירותיו מתוקנים אבל מעשרותיו מקולקלים דלמשל אם נותן ללוי יותר מעשר אז כל מה שנתן יותר הוא טבול למעשר שני ומאכיל ללוי סבל, וזהו תשובה למי שאינו רוצה לידע בירור הדברים והולך להחמיר. וז"ל הירושלמי דמאי. כשם שאסור להתיר איסור כך אסור לאסור המותר ולא עוד אלא שלמחר יבא להתיר האיסור. נמצא לפי"ז ששפיר שייך דין זה למס' אבות שהוא מוסר להמורים ויש קישור לדבריו הראשונים של עשה לך רב וכו'

ובזה ניחא לשון אל תרבה לעשר. אטו מעט מותר ובקיצור היל"ל ואל תעשר באומד. אלא ה"ק אם תעשה לך רב לא תבא להחמיר בספיקתך ולא תרבה לעשר מחמת ספק ידיעתך

ושם בפ"ו מ"ו בדברי מוסר של הלל הזקן מסיים אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה ע"פ המים אמר לו על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטיפון. והתי"ט תמה דהרבה שלא רצחו ונרצחו והרבה רוצחים מתים על מטתם

ולי קשה יותר מה ענין זה דגלגולת לדבריו הקודמים ומה ענין זה כלל למאמרי מוסר שבמס' אבות. וז"ל רישא דמשנה הלל אומר אין בור ירא חטא ולא ע"ה חסיד ולא כל המרבה בסחורה מחכים ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש. וכונתו פשוטה שישתדל בלימוד התורה על בוריה ויצא ממדרגת בור וע"ה ויוכל להיות ירא חטא וחסיד. והיינו כשילמוד מרב מובהק ולא יהי' ביישן לשאול והרב לא יהי' קפדן. ולזה מביא המעשה שראה גלגולת א' שצפה ע"פ המים [דהתורה נמשלת למים] וראה ת"ח א' שהי' צופה ע"פ המים שלא ירד לעומק הענין רק במה שנראה לו מתחלת ההשקפה. ולא ירד לעומק התהום לידע בירור הדברים. ואמר לו על דאטפת על שלא למדת עומק הענין. אטפוך. נכשלת בהוראה. וסוף מטיפיך יטיפון שרבך היה קפדן ולא למד אותך בירור הענינים שלא תכשל בהלכה וסופם ג"כ לטעות בהוראתם

והנה כבר הדפסתי ברוב דוחק ועוני ספר שקלי גולה על מס' שקלים בהסכמת הגאונים ז"ל שהעתקתי דבריהם בהסכמותם וגם ספר כזה על מס' עדיות נקרא עדות לישראל. והם שיטות כדרך ש"ס על משניות שבמסכתות אלו. ובשנת תרפ"ו כתבתי חיבור כזה שיטה על מס' קנים שביררתי בה כל חמירא שבמסכתא זאת וסקלתי כל הקמשונים שעלו על שלחן התימה במס' זאת

ועוד ס' סדר למשנה בסדרי המסכתות זה אחר זה בסברות עמוקות ושם הצגתי לוח לכל הדינים שנמצאים בכל המשניות שבש"ס: ועל כולם ספרי הגדול נמוקי הרא"ה על כל ש"ס משניות והוא ממש תי"ט חדש בעל פפיות דברים חמורים וישרים לפלפולי התנאים

גם חברתי מכבר זה ארבעים שנה ביאור הגרא"ה על כל ספרי תלמוד ירושלמי מהחל עד כלה וספר סתרי בראשית על התורה ורובה על סדר בראשית

וחוץ מספרי פלפולים על סוגיות של כל הש"ס מימי חורפי. וספר שו"ת הרא"ה ועוד ועוד וכולם בכתובים מדוחק פרנסתי מעודי עד היום וכעת מסחר שלי כל ימות החורף ממסחר דגים מלוחים. ובשעות קטנות בלילה אני מהרהר בתורה ובימות הקיץ שאני נחדל מעושק המסחרים והסוחרים אני חוזר על לימודי. וב"ה שחכמתם עמדה לי גם בעת זקנתי וקבצתי כל הוני ורכושי להדפיס עכ"פ הפרי הנוכחי להאיר עיני הבחורים להביאם למדת מורים ובלבד שלא יקחו ספרי זה לספר פוסק בהחלט רק להעיר הרעיונות ויבינו הדברים לאשורן. כ"ד השפל ארי' העללער פה"ק בוסק אצל לבוב: