השיב משה יורה דעה כב

בעזה חלק יורה דעה

שאלה כב אל הארז בלבנון. יפה פרי עץ רענן. ברק השנון. הוא ניהו הרב המאור הגאון הגדול גן הדסי' שמו נודף כשמן אפרסמון מלתא עמיקתא ומסתרתא מתבונן כש"ת מו"ה משה נ"י ויופיע עד ביאת המושיע

בקשתי שטוחה לפני מעלתו הרמה והנשאה שיאיר עינינו בדינו דהשוחט וש"ץ דפה"ק יצו היות ששחט בהמה בבית המטבחים והכשיר אותה אחר הבדיקה וכשהלך מן הבדיקה ליקח הכרכשתא כנהוג פה לקח הטבח הריאה שהכשיר ותלה אותה על כותל בית המטבחים במגוד ובעת שתלה אותה שמע הטבח קצת איזה קול קריעה בריאה ונבהל הטבח מהקול והיה נדמה בשכלו שנקרע איזה סירכא דבוקה שהיה בריאה וצעק אחר השוחט אם בדק הריאה יפה והשיב השוחט כבר בדקתי והיא כשירה והשיב לו הטבח בדוק יפה כי אני לא אכשיר אם לא תבדוק היטב כי לדעתי היה סירכא דבוק או לשומן הגרגרת או לשומן הלב ונקרע והחזיר הריאה על השולחן והלך הטבח הזה למלאכתו למכור בשר בבית המטבחים לבעלי המלחמות וטבח השני שותפו לקח הריאה והשוחט מיעך הסירכא והטריף הבהמה זה הי' מעשה בימי סליחות העבר וכעת ימים לא כבירים אשר כעס טבח אחד על השוחט מחמת איזה תרעומת דברים שהי' ביניהם נתוודע הטבח לאנשים שהוא יודע על השוחט איזה דברים ואם ישאל הרב אותי בתו"ע אהיה עד בדבר ושלחתי אחר הטבח וסיפר לי הדברים כנ"ל זה הי' במ"ש ותיכף קודם אור היום בא השוחט אצלי והתנצל לפני אפשר שהלשין הטבח עלי במעשה הנ"ל והודה כדברי הטבח אך השיב שהוא שוחק על זה שלא היה סירכא כלל רק דלדול ומה שבצבץ כן היה נכון בעיני שיבצבץ ועשיתי זאת להם להכעיס מחמת שפעם א' אמרתי שהוא כשר על מה צעק אחרי שאבדוק עוד וכיון שהם בעצמם רוצים שיהיה טריפה לכך טרפתי אותה והיה לכאורה אפשר להדמות דין זה לדין המבואר בי"ד סי' א' סעיף י"ג טבח שעשה סי' כו' אם נתן אמתלא הוא כשר וגם כאן ברי לו שהיה כשר ומה שהטריף מחמת כעס כדבריו הנ"ל אך אין הנידון דומה לראי' שם הי' אמתלא במה שבאה לו הנאה במה שהטריף כדי שיקח בזול וכאן איזה הנאה הי' לו בזה שהטריף ואדרבא הכרכשתא כשהיא כשרה היא שוה יותר מעט מטריפה וכי בשביל שעשה הטבח כהוגן ומחמת שעלה ספק בידו צוה לבדוק הטריף לו ואף גם על דין הש"ע הנ"ל חולק הט"ז כמבואר והנה הגאון בעל ת"ש בשמ"ח בסי' א' סעיף מ' התנה היכי מהני אמתלא שבשעה