חיים וחסד חלק א טו

כי את לחם וגו'. וצריך ביאור למאי איכפל תנא ואולי כיון לרמוז דהיינו דאשמועי' רחב"א דמסיפיה דקרא שמעי' דלמשה קא מזהר רחמנא דגם לגבי דידיה קדוש יהיה וחייב להקדימו בכל דבר שבקדושה אע"ג דהוא רבו ודוק: ועפ"י זה מיושב מה שהק' הרא"ם ז"ל פ' אמור על רש"י דמייתי הך דרשא דלפתוח ראשון ולברך ראשון מדכתיב קדוש יהיה לך וכו' והק' הרב הנז' דהא בגמרא מפקי' לה מוקדשתו ולפי האמור ניחא דסבי' ליה לרש"י דגם בגמ' לזה כיונו ועיקר הילפותא הוא לאשמועי' דגם לגבי משה רבן של כל ישראל מוטל החיוב להקדים הכהן לכל דבר שבקרו' ומפקי לה להך דרשא מסיפיה דקרא דכתיב קדוש יהיה לך כמדובר: ואיברא דבת"כ מוקים האי דכתיב קדוש יהיה לך לרבות בעלי מומים הא איכא קרא אחרינא לבעלי מומים דכתוב והיו קדש וכמ' שכ' הרמב"ם בספר המצות עשין ל"כ והוא תלמוד ערוך בסנהדרין דף נ"א ע"ש וא"כ אייתר קדוש יהיה לך לדאמרן: הן אמת דהרואה יראה דדרשת והיו קדש דריש לה בת"כ נמי לרבות בעלי מומין ויש להקשו' דתרתי קראי למה לי ומעין זה הק' הרא"ם על דרשא א אחריתי דמקדישין אותו בעל כרחו דיליף לה בת"כ תרתי זמני חד מוקדשתו וחד מקדושים יהיו ותריץ יתיב תרי שינויי חדא משם רבי' ישעיה ואידך מדנפשי' ע"ש והא נמי קשיא לכאורה: ויתכן לבא לכלל יישו"ב לדעתי הקצרה והוא דהש"ס בסנהדרין שם מייתי פלוגת' דר' ישמעאל ורבי עקיבא גבי בת כהן שזינתה דרע"ק דריש בת ובת לרבות את הנשואה ורבי ישמעאל לא דריש ופריך הש"ס ור' ישמעאל האי בת ובת מאי דריש ביה ומשני מבעי ליה לרבות בנות בעלי מומין ור' עקיבא מוהיו קדש נפקא ור' ישמעאל אי מההיא הו"א ה"מ אינהו אבל בנותיהן לא קמ"ל ואיכא למידק דשפיר קאמר ליה ר' ישמעאל לרע"ק דוהיו קדש לא משמע אלא לדידהו ולא לבנותיהן ומהיכא נפקא לן לבנותיהן אליבא דר"ע ואפשר לענ"ד דרע"ק אית ליה קרא אחרינא נמי לרבות בעלי מומין ומוקים להו חד קרא לכהני' גופייהו גופייהו ואידך לבנותיהן והיינו דהך קרא דקדוש יהיה לך דדריש ליה בת"כ לרבות בעלי מומין היינו לדידהו ואידך דוהיו קדש מפיק ליה לרבות בנותיהן של בעלי מומין ועלה בידנו דלרבי ישמעאל איתר ליה קרא דקדוש יהיה לך ולהכי דריש ליה לענין לפתוח ראשון ולברך ראשון והדרן למאי דכתיבנא שפיר דייק רבינו רש"י ז"ל שכתב דרשת לפתוח ראשון מקדוש יהיה לך והיינו אליבא דרבי ישמעאל וכן גלה סודו בפרק הנזקין דמאן דדריש וקדשתו אסיפיה דקרא קא סמיך והיינו קדוש יהיה לך וכדכתיבנא והכרחו הוא מדחזינן דקר' דוקדשתו דרשי' ביה להקדישו בעל כרחו אם כן ש"מ דמאי דדרשינן בפרק הנזקין וקדשתו לפתוח ראשון עיקר דרשא לאו איקדשתו סמיך אלא אקדוש יהיה לך. דיתירא הוא אליבא דר' ישמעאל וברייתא דת"כ דדריש מקדוש יהיה לך לבעלי מומין אתיא כר"ע דכלהו סתמי מתניין אליביה כנודע: וממוצא דבר שמעי' שפיר טעמייהן דאמוראי בסוגיין דגיטין דאתאן עלה דאינהו ידעי לה לברייתא דתנא דבי ר' ישמעאל ברם סברי דרבי ישמעאל אסיפיה דקרא דוקרשתו הוא דסמיך והיינו מקדוש יהיה לך דהא וקדשתו מבעי לן להקדישו בעל כרחו ומיהו לרע"ק קדוש יהיה לך אצטריך לבעלי מומין וקי"ל הלכה כרע"ק מחבורו ולהכי מפקי להא דכהן קורא ראשון מקראי אחריני ורחב"א לחודיה תפיס בהא שיטתית דר' ושמעאל ודרש כוותו': ואין להשיב דלפי דרכנו נמצא דרש"י תפיס בקרא הקדוש יהיה לך שיטתי' דר' ישמעאל דאייתר לית למדרש מיניה להקדים הכהן לכל דבר שבקדוש' ואילו לקמיה בקרא דובת כהן כי תחל לזנות כת' דבין מן האירוסין בין מן הנישואין והיינו היינו כשיטת ר' עקיבא דאילו לר' ישמעאל ליתה בשריפ' אלא ארוס' לחוד וכ"כ הרא"ם שם דרש"י תפיס כרע"ק. דאין זה מן התימא כלל חדא דהא כבר סיים עלה רש"י וכ' ורבו' חולקים בדבר והכל מודי' שלא דבר הכתו' בפנויה הרי דעיקר מלתיה להכי אתא לו' דלא מיירי קרא בפנויה ועוד כי זה נודע דכן דרכו של רש"י בפירוש התו' להביא היותר ברור לפי פשוטו של מקרא אע"ג דלפום סוגי' דש"ס הויין דרשות חלוקות וה"נ בקרא דקדוש יהיה לך פשוטו של מקרא קרוב יותר להתפרש כמ"ש רש"י נהוג בו קדוש' לפתוח ראשון וכו' ולא למדרש ריבויא לבעלי מומין וכל קבל דנא קרא דובת כהן סתמו משמע דקאי בין אארוסה בין אנשואה וכמ"ש רש"י בסנהדרין שם בסברת רע"ק ע"ש תדע דאל"כ תיקשי לך דכיון דרש"י כת' דבין מן האירוסין בין מן הנישואין כל שיש זיקת בעל נידונית בשריפה והיינו כרע"ק א"כ היכי בההוא קרא גופי' פירש את אביה היא מחללת שאומרים עליו ארור שזה ילד וכו' והרי אתה תחזה בסוגיא דהתם דהא אתיא כר' ישמעאל דפריך הש"ס ולר"ש את אביה וכו' מאי עביד ליה ומשני לכדר' מאיר וכו' ומסיק התם א"ר אשי כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפי' לרשיעא בר צדיקא כמאן כי האי תנא ומוכח דלרע"ק אסיר למקרי לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא אלא ודאי כדאמרן דרשי תפס פשוטי המקראות ומפרש זמנין כי האי תנא וזמנין כי אידך אתאן לסוגיא דהוריות דנסיב תלמוד' הא דכהן קודם ללוי מקרא דכתובי דכתי' ויבדל אהרן וכו' ושביק כל הנך קראי דאורייתא ואפשר לו' חדא מתרתי אבע"א דר' אשי דהוא מאריה דתלמודא נסיב לה כסברתיה דתמן דראיה זו היא מימרא דרב אשי שם בגיטין. ואבע"א לפום מאי דאמרן לעיל דמהאי קרא דכתובי שמעי' חידושא רבא דאף ע"ג דהלוי הוא רביה דכהן כהן קדים כל שהכהן ג"כ ת"ח ומוכתר בכתר תור' וכעין משה ואהרן ואם כן ניחא טובא דנקיט התם הך קרא דמיניה שמעינן פירוש' דמתני' דהתם דקתני אימתי בזמן שכולם שוין אבל אה היה ממזר ת"ח וכ"ג ע"ה ממזר ת"ח קודם ונר' דשוין דקתני לאו דוקא אלא אפי' יהיה הרב לוי או ישראל והתלמיד כהן התלמיד קודם לרב והיי' דדייק תנא בסיפא וקתני דת"ח קודם לכ"ג ע"ה דוק מינה דוקא אם הכהן ע"ה אבל אם הוא ת"ח אע"ג דהלוי או ישראל גדול בתו' כהן קודם כיון שאינו ע"ה: .