חיים וחסד חלק א יא

תחסר כל בה. אגוני מגנא ליה. ואצולי מצלא ליה. אהדרי"ה לכללי"ה וניק"ף שבח"י ומגדלתו ומרוממתו. ועל רגליו מעמידתו למחסה ולמסתור אילת אהבים. גדולה תורה שהיא נותנת חיים. מי האיש אשר בנה הבונה בשמים מעלותיו ויבן כמו רמים. ושם חביון עוזו בגבהי מרומים. לעבדה ולשמרה הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה גמר קיחה קיחה יום ליום יביע אומר. ויקח את גומ"ר. תורה מונחת לית דימחי ביריה. וכל בניך לימודי. כי שם חלקת מח מחוקק ויחלק לכל המון ישראל כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אשרי מי שעמלו. מה טוב חלקו ומה נעים גורלו. צדיקים יושבים. להתהלך לפני באור החיים. מי האיש הירא יראת ה' היא אוצרו צדיק כתוב ביה. תמים כתיב ביה. מתהלך בתומו. ויט שכמו. הא בזמן שכיבה הא בזמן קימה יתיב באימתא. ופתח בשמעתא. והיד כותבת מדויל ידיה משתלים עד דשויתן האי שמעתתא כגדי מסנקן. בטעמן ונמוקן. מאי דקמן אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. הן הראנו את כבודו אשר ל"ו צר"ה ציצים ופרחים היוצאים מכפתו"ר חד"ד ותי"מא. אמירה נעימה. דין הוא הדר האמור בתורה כתמי"ם דרבנן הרב הכולל חיי"ם עד העולם. חטיבה א' בעולם. גם עד זקנה ושיבה בריא אולם. וכבר אתמחי גברא מפי סופרים שלשה המה מטיבי סעד יתנו עידיהן ויצדקו. בספר ויוחקו. ומה מיני יהלוך אם אומר אם לא אומר ולאפושי גברא. כיהודה ועוד לקרא. אהיה סניף עמהם במודים דרבנן והמה בכתובים. תורת חכם מקור חיים. מי האיש החפץ חיים יתמוך יד ימינו. ויהי רת"ב אונו. במלאת ספקו. עד יצא כנגה צדקו. ויכולה היא שתגן גם ה' יתן הטוב ובא לציון גואל ולשבי. מלאים כל טוב ורוב רובי. בתוככי ירושלם כל ישראל חברים כולם אהובים. ביום ההוא יצאו מים חיים. נאום הכו"ח בש' אשרנו כשאנו מסכימי"ן ומעריבים. מעפר דל להבל דמה בטל במיעוטו. הצעיר. דוד פינטו ס"ט. תולדות הרב המחבר זרה"ח שנמצאו מכתב ידו אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי חסדי האל אשר הפליא לעשות עמדו עד היום הזה אשר זקנתי ושבתי. הנה בצאתי מרחם אמי בעה"ק ירושלם תוב"ב יום ו'שבט סתק"ך כמעט נשארתי יתום כי חלתה מרת אמי חולי גדול ומה גם אחרי פטירת הרב מהר"ר יונה נבון זלה"ה בעל נחפה בכסף אשר עלה לשמים עודנו באבו בימים ההם ביום ו"י לחדש הנז' ויגדל המספד בירושלם הכביד עליה חוליה והגיעה עד שערי מות. ופתאום רופא לכל בשר הפליא לעשות ושלח דברו וירפאה ויוציאה ממות לחיים. הייתי עד י"ג שנים תחת אבי ואמי נ"ע ובאותם השנים הצילני האל ברחמיו מכמה מיני חלאים רעים ונאמנים וזיכני ללמוד תורתו הקדושה שבכתב ושבע"פ והעיר לי אזן לשמוע בלימודים. ויחי בשנת התקל"ג היתה שנת רעבון ובצורת בירושלם מפני המלחמות וכל אנשי העיר היו במצור ובמצוק ובפרט מר אבי זלה"ה כי היה לו קרן קיימת בעיר שאראי דמן בוסנא י"עא שהניח אביו שם ומפירותיו אשר היו שולחים לו מידי שנה בשנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו והיו ג' שנים שלא היו שולחים לו דבר והיה מוכרח למכור מטלטלי ביתו וספריו עד אשר באו מים עד נפש והוכרח לשים לדרך פעמיו לפקח על עסקיו. ואולם יד ה' נגעה בנו ולא הגיע לנמלה של עכו עד אשר הורמה העטרה מעל ראשנו ואיננו כי לקח אותו אלהים ביום כ"ו שבט התקל"ג אחרי ימים מספר שנכנסתי בר מצוה ושמחתי לתוגה נהפכה. ומרת אמי מתוך דוחקה הוליכה אותי לעה"ק טבריא לראות אם תמצא איזה מקרובי' להטיל מזונותי עליהם ונכזבה תוחלתה כי כלם נדדו הלכו מפני הרעב ומרוב צערה נפלה למשכב וחלתה את חוליה אשר מתה בה ביום ששה לחדש ניסן שנת הנז' תנצב"ה. ובכן נשארתי אני לבדי באין עוזר ותומך ואל רחום וחנון קיים בי מקרא שכתוב כי אבי ואמי יעזבוני : וה' יאספני ויתן בלב א' מחשובי עה"ק הנז' אשר היה חשוך בנים לאספני אל ביתו ומפתו אכלתי ומכוסו שתיתי ישלם ה' פעלו בעולם שכלו טוב. והנה גם שם לא הונח לי כי אחרי זמן מה נפטר הנז' לב"ע ונשארתי מוטל על פני חוצות כבראשונה וחשבתי דרכי ללכת בעצמי לעיר שאראי דמ"ב לתבוע נכסי אבי ושמתי לדרך פעמי בארחות ימים לקפוטקיא ובדרך ההיא הצילני ה' ברחמיו ממצולות ים ומרעב כי היינו ימים הרבה בלב ים והלחם אזל מכלינו ואכלנו לחם צר ומים לחץ במדה במשקל ובמשורה עד אשר הגענו אל מחוז חפצנו.