השגות הרז"ה על בעלי הנפש ז

השגות הרז"ה אמר זרחיה הלוי מצרף לכסף וכור לזהב להסיר בדילהם וכל סיג בהם התערב, אף כי לדברים הנחמדים מזהב ומפז רב. אליהם יפנו עיני המחשבה ואופן המחקר עליהם יסוב. והנה בא לידי ספר בעלי הנפש לרב, והוא על המשכב מורה צדק כתורה שבעל פה ובכתב, להעיר כל מעשה נאלח ונתעב, ואני אהכי אהב, ואינני לריב נצב ולא חפץ קרב, ואת הרב אינני רב, כי חכמתו אתאב, ולהכין אקרב. ואם אלי דבר יגונב מן האשם המושב, אהיה זוכה ולא חב, ושש כמוצא שלל רב, ודברי ייטב בעיני כל אנשי לבב. ואלקי ישעי במרחב ושיחי עליו יערב להשקות אותי מתורתו ממשאב ולא אצמא ולא ארעב ולא יכני שמש ושרב ונקיתי מפשע רב

[א] כתב הרב בשער הפרישה ואפילו הפילה חתיכה לבנה ויש בה עצם וכו'. ואני אומר כי ר' בנימין בחתיכה לבנה ויש בה עצם יחידאה הוא ולית דחש לה ובכולהו תנאי לא אשכחן תנא דס"ל כותיה ואני קורא עליו ויות"ר הו"א לבד"ו דהא ליכא במינו מתקיים ולא מצורת אדם ואי איכא למיחש לפתיחת הקבר הוא דאיכא למיחש ולטומאת נדה ולא לטומאת לידה ונ"מ דלא בעיא למיתב י"ד יום לנקבה וסוגיין בגמרא כולה בגוף אטום ובושתו אטום וביד חתוכה כולהון דלא כר' בנימין שכל אלה יש בהן כמה עצמות ואין מטמאין את אמן טומאת לידה מחמת העצמות: