השגות הרז"ה על בעלי הנפש סד

שהוזכרה מחלוקתו בפירוש וכיון שעלה בידינו פירוש משנתינו מדרך אחרת אפשר לומר דל"פ רבנן עליה דראב"י ודרב דימי דאמר נמי שאובה שהמשיכוה כולה טהורה ל"פ עליה ולפירושא לדראב"י אתא שאם קלח בשפיכתו מקצת המים מן הכלי לתוך המקוה ומקצתן או רובן מאותו הכלי חוץ למקוה אינה טהורה עד שימשכוה כולה ולא אזלינן בשר רובא דכלי אע"פ שהיה הכל בשפיכה א' ולעולם בעינן רבייה עם המשכה כראב"י ורב דימי תורת המשכה בא לפרש ולאו למימרא דבהמשכה לחודא סגיא ודייקא נמי מדברי הרב אלפסי שכתב והיכא דלית ביה מ' סאה ואייתי מים שאובים ואמשכינון מאבראי שפיר דמי דכי אתא רב דימי וכו' אלמא במקום שהוא חסר מעוטו קאמר ותפש לו לשון קצרה כמנהגו בכל מקום, ועל הדרך הזה מתוקנים בידינו דברי התנאים והאמוראים והגאונים וכלם נכוחים למבין והא דתני אר"ע היה ר' ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה אמרו לו אנשי מידבא משמו שאמר להם צאו והביאו לי שלג ועשו לי מקוה בתחלה

(ד) כתב על זה הרב למדנו מכאן כי השלג אע"פ שמדדו ונתנו לתוך המקוה לא דיו שאינו פוסל משום שאוב אלא שהוא משלים למ' סאה ואנו תמהים מהיכן למד שבמדידה עשו אנשי מידבא את המקוה או שהביאו את השלג בכלים שמא בידיהם עשאוהו והוליכו עם הקרקע כאותה ששנינו בתוספתא זלף בידיו וברגליו ג' לוגין מים למקוה פסול הוליכן עם הקרקע כשר לגיון העובר ממקום למקום וכן שיירא העוברת ממקום למקום וזלפו מים בידיהם וברגליהם למקוה כשר ולא עור אלא אפילו עשו מקוה בתחלה כשר מכאן למדנו שא"צ רבייה