השגות הרז"ה על בעלי הנפש לב

(יז) עוד כתב הרב כיון שחלוק להעדה דשור המועד בקביעת וסתות וקי"ל הלכתא כשמואל בדיני הלכך מספקא לן הא מילתא ובנגיחתו עבדינן כשמואל לקולא לנתבע וגבי ראיות נקטינן חומרי דרב וחומרי דשמואל ואנו תמהים מזה דכי היכי דקי"ל כשמואל בדיני הכי קי"ל כרב באיסורי בין לקולא בין לחומרא ואין הדברים הללו כגון שדרה וגלגולת דודאי סתרן אהדדי אע"ג דמדמינן נגיחות לוסתות דמוי ובעלמא הוא דמדמינן להו אבל לא תליא חדא בחברתה כגון טומאה וטרפה בשדרה וגלגולת וכ"ש דבהאי דינא אפסיקא לן הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני וכל היכא דאפסיקא הילכתא ל"ל אלא מאי דאמור רבנן ואע"ג דפליגי הלכתא אהדדי לא חיישינן מידי דהוה אנשואין ומלקיות דקי"ל כר' בוסתות ושור המועד כרשב"ג: