הר שפר ב

הקדמת המוצא לאור. עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכי' מאושר (משלי ג'

) רצה הקב"ה לזכות את ישראל לבל יאמר איש ההמוני, עמוס התלאות, מורדף בלי חשך למצוא טרף לביתו, ולא נפל חבלו בנעימים, לבקר בהיכל השם תמיד, ולא חלק לו בבינה, לאמור, במה יזכה נער כמוני את ארחו, ותשי' ח"ו נדחה ממני, לפיכך הרבה שכר מחזיקי תורה, ומסייע ידי לומדי' ודורשי' בנפש יקרה, כמאמר חכמז"ל על הכתוב המוצב בפתח דברינו, אולי נאמר עץ חיים הוא לעמלים לא היתה ח"ו תקומה, אלא למחזיקים בה, אולי נאמר ארור אשר לא ילמד וכו' אלא אשר לא יקום, וכיששכר וזבולון ושמעון ועזרי', ועפ"י הדברים האלו חובה גדולה, וקדושה רובצת על אנשים כגילינו, שלא זכו לאור באור פני מלך חיים לילה ויומם, להשתדל עכ"פ בחלק עבודה הזה, לעשות עם מלאכתם, גם מלאכת שמים, ולעמוד על משמרת תורתו הקדושה, להחזיק בעץ החיים אשר העולם יתזך ממנו, ובזה יבואו על שכרם: נקודת השקפתי זאת שמתי לי למטרה, ואם כי לא חנני השם ביתר דעת וכשרון מעשים, להיות מהיר במלאכתי מלאכת שמים, אשר עלי' ולתכליתה נבראתי, עכ"פ את חובתי לנפשי אמלא, ואמרתי אתן לי מהלכים בין העומדים ברומו של עולם, אלו היוצרים ויושבי נטעים עם המלך במלאכתו שם, ודברתי נדבה להוציא לאור מחידושי מו"ר המובהק, דודי הרב הגאון שליט"א, להועיל לעמי כי ילכו לאור תורתו

ועתה כי גמר ה' בעדי והפק זממי, אשא עיני אל ההרים, הורי ישראל שוחרי תורה והוגיי' הנני נותן לפניכם היום ברכה ה"ה ספרא קדמאה של מר דודי הגאון שליט"א אשר חבר ואסף מלוא חפנים, נחות לבאר וליישב כל דבר הקשה במסכת הוריות, אשר לסבת מיעוט מפרשי' נראית כחתימה וסתימה, עד כי נלאו התלמידים לדרשה והלומדים לפרשה, וגם הני אריות בעלי פיפיות, הלא המה הגבורים בארץ, מבארי כל הש"ס ונושאי כלי', אם שלכל התורה אזנים עשו, במסכת זו לא דרשו ולא פרשו די באר, וכעדותו של רבינו הרמב"ם ז"ל בס' קדשים בהקדמתו לפי' המשניות וז"ל בקיצר, ואשר הביאני לכך וכו' היות הענין הזה ר"ל ענין הקרבנות כבר אבד בעונותינו הרבים ואין משגיחין בו אלא מעט מבני אדם ואין זכרו מורגל אצל שום אדם וכו' ואין שואל ואין דורש ואין מבקש על שום דבר מהם כל עיקר עד שנשתוו בו החכם הגדול עם הסכל מן ההמון ורוב התלמידים אינם יודעים וכו' ע"כ. כזאת נהייתה גם לענין הזה ולמסכת זאת, ובכן למען הבנותה לתל תלפיות שהכל יהי' פונים אלי', הניף המחבר ידו בעים לסקלה מאבן ולישר המסלה, ובה העמיק הרחוב במדורות שכלו בנתיב אשר גבלו הראשונים חכמי קדם, ושם ברוחב דעתו ניפץ וליבן האיר וביאור רוב דברי הרמב"ם בענין הזה ודברי תוס' הרא"ש המקשים ונפנים מכל צד לדרשה. ולא הלך מורי הגאון המחבר בספרו הר שפר הזה בדרכו דרך הפלפול לבנות מגדלים רמים, רק בחר לו דרך הפשט באשר זאת הייתה מטרתו להועיל להלומדים. ולהתלמידים ולהתקרב אל מרכז האמת בכמה דאפשר. ובעהי"ת עיניכם לנוכח יביטו גודל מפעליו אשר פעל ועשה בחיבורו זה ויושר דבריו אשר יעמיס בדברי חכז"ל המעוטפים ולוטים תוך תוכה של דבריהם, וימצא חן בעיני הלומדים לאמור כי טוב

ואצא בתפלה לנורא תהלה, לעזרנו על דבר כבוד תורתו, להיות נטפל לעושי מצותו וזכות אבותינו הקדושים אשר בארץ החיים המה, יעמוד לי ולזרעי שלא ימושו דברי התורה מפינו ומפי זרעינו ונהי' כלנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה אמן

א"ד המדבר לכבוד התורה ולומדיה ומתאבק בעפר רגלי חכמים, וחותם ביראת הכבוד. פה ברושניצא מחוז סטראפקוב ג' תצא ט' אלול תרפ"ג יצ"ו. יעקב צבי בלאאמו"ר מהו' חיים ברוך עהרענבערג

לזכרון בהיכל ה' את נשמת אמי מורתי הצנועה והחסידה מרת הענא גאלדע תנצב"ה בצל שוכן מעונה, שנפטרה ביום ט' שבט תרפ"ב. הלא נודע בשערים כשרון מעשיה, וצדקת מפעליה, לה יהי' זכות הדפסת ספר הזה מאחיה הגאון המחבר שליט"א למזכרת נצח, לפני אדון וצח, ותמליץ טוב בעדי ובעד כל בניה עד יפרח כטל שושנה לעורר ישנים לעלות לציון ברננה, ואז ימלא שחוק פינו.