חנה אריאל ויקרא סט

לשון נגלה עליהם אמרז"ל פי' עליהם מלמעלה מהם פי' שבגופים שלהם לא בא עדיין הכרת כח האל"ף הנ"ל ולא פעל בהם רק לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. אבל לא שיסכימו כחות הגוף שלהם ויתפעלו מאלקות שנגלה עליהם וישיגו איזה השגה במוח ולב מאמונתם בה' שנגלה עליהם בא' דאדם כנ"ל (וזהו שביצ"מ לא ארז"ל שראו ישראל כלום כמ"ש בקי"ס ראתה שפחה על הים וכן במ"ת רואים את הקולות וכו' ופנים בפנים דבר ה' עמכם) עד מ"ת במ"ט יום שהלכו ממצרים עד יום מ"ת בה"ס. והן מ"ט שערי בינה שנפתחו להם ובינה נותנת טעם באדם. והיינו שאור הא' דאדם נגלה בהם להתפעל ממנו בדם הוא הנפש שבגוף. וביום החמשים נתנה התורה ואנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו. וקבלו רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שהן רמ"ח אברין דמלכא עילאה ושס"ה גידין וכמשנת"ל בפהק"ו באריכות שהן הכח שיוכלו לעשות מצוה כידוע שמצוה היא אותיות שם הוי' והמ"צ נתחלפו בא"ת ב"ש מי"ה. וידוע דשם הוי' הוא הי' הוה ויהי'. והיינו שהוא הוי' אמתית שלימה ונצחיית. משא"כ ההווים שמתהווים מאין ליש שאין להם השגה בשם הוי'. וכעוה"ז התחתון שלנו הוא הוה בגזירות הבורא שצוה ונבראו ואח"כ נפסדים ואין בהם הוי' הנצחיית. רק הנשמות עצמן שהן נפיחת רו"פ ית' יש בהן עצמן בחי' הנצחיית. ובמ"ט יום שהן שערי בינה הנ"ל נעשה בישראל עצמן בחי' א' דם ונתפשטה בחי' הנצחיית ואלקיית בהן. ובמ"ת קבלו כח המצות לעשות מצות גם בעולמות דהיינו להביא בחי' הנצחיית ואלקיית בעולמות כמו אדה"ר שהי' אומר לבהמות וחיות בואו נשתחוה וכו' כנ"ל. אלא דעכשיו כתיב וכבודי לאחר לא אתן לכן נתחלף במ"צ כנ"ל ואינו נגלה בחי' ההוי' שממשיכין במצות עד לע"ל שכל הדברים שנעשו בהן מצות הן יהיו מצויין דוקא לעוה"ב כמ"ש במק"א. וענין הל"ת הוא כענין מ"ש עד שלא באת לידי מדה זו אם אכלת חלב אי אתה ענוש כרת וכו' כידוע. והנה ידוע ומבואר בכ"ד באריכות שכח זה שניתן בישראל למצות עשה ול"ת אינו מורגש בהן. והיינו לפי שהוא מבחי' הפלא דאל"ף דאדם הנ"ל שהוא כח נבדל לגמרי כנ"ל. ואינו מורכב באברי הנפש שבדם ובגוף. אבל בחי' האל"ף (שהוא לשון אולפנא כנ"ל) שבא מן הפלא במ"ט ימים הנ"ל הוא בא בבחי' מורכב בנפש כבינה שנותנת טעם באדם וכנ"ל. ועי"ז נעשה בחי' הכנה בישראל שישרה בהם בחי' הפלא תמיד בכח המ"ע ול"ת. וזהו ואתן צאני א מרעיתי. פי' אעפ"י שאתם בבחי' צאני לבד או אפי' לא במדרי' זו דצאני אלא במדרי' צאן מרעיתי אעפ"כ אדם אתם דוקא. ופי' צאני היינו שאין להם בחי' הבינה שנותנת טעם באדם כנ"ל. אלא רק כמו ידע שור קונהו שלפי שהוא הקנין שלו נמשך הוא אחריו. ככה גם בישראל אם אין להם רק אהבה הטבעית לפי שהן קנינו של הקב"ה כמ"ש באבות ה' קנינים קנה הקב"ה ישראל קנין א'. אעפ"כ אדם אתם וכח הפלא נמצא בהם בכח המ"ע ול"ת כנ"ל. ולא עוד אפי' אם אינם אלא רק צאן מרעיתי דהיינו כמו אנשים הטרודים בפרנסה שעליהם הוא אומר ישראל לא ידע אפי' הידיעה דידע שור קונהו. אעפ"כ אדם אתם שהפלא דא' דאדם שורה בהם. אבל כשכתוב האדם שמשמעותו האדם הידוע דהיינו שמורגש וידוע שלא בבחי' הפלא אלא שהוא רק בחי' בצלם אלקי' הנ"ל זה ישנו גם באוה"ע. ולכן בכלל לשון האדם נכללו גם אוה"ע. אבל בעת בריאת אדה"ר אפי' בחי' האדם הי' בצלמו מלבד שהוא בצלם וכנ"ל

ועם כ"ז יובן ענין ל"ג בעומר. דהנה מלבד ענין מ"ט ימי הספירה שהן בחי' דאל"ף שבא מפלא. שהוא כמו שאנו אומרים צויתנו לספור ספה"ע כדי לטהרנו מקליפותנו ומטומאותנו. שעי"ז נתקנו הנר"ן שיוכל לשרות הפלא דאל"ף במ"ת. הנה עוד יש בזה הארת בחי' הפלא עצמו שכבר נגלה עליהם בלילי חה"פ עת יצ"מ כנ"ל גם הוא נמשך במ"ט ימים הנ"ל לצורך עצמן של ישראל (ובמ"ת בא בהם הכח לעשות מצות בעולם