חנה אריאל ויקרא יז

לפנים וכו'. לכן לא הוצרך למשוא פנים ובא הנס מ"מ ובזה יובן ונפש כי תחטא ואמרו בזוהר תווהא הוא שנפה"א דישראל תחטא. שהרי כבר נמשך בהם בחי' המלוכה העצמי' כנ"ל. ואף שהוא רק במהו"ע הנפש ברוחניותה. ולא כמו שבאה אח"כ להיות מורכבת בגוף. לז"א ושמעה קול אלה שמשביעין אותו תהי צדיק וכו'. פי' ענין השבועה מבו' במ"א באריכות שהוא המשכה מבחי' ז' מדות. והוא ליתן לנפש כח הבנין דמדות דקדושה (הנק' אידעשע נאטור) גם בגוף. והוא עד וגו' פי' עפ"י הידוע בענין דעת ועדות שהדעת הוא מחשבון חב"ד. והעדות הוא מל' ונועדתי בחי' הדביקות שמכח הכתר דנפה"א אם יש לו בחי' זו. או ראה שיש לו בחי' ראי' והסתכלות דחכ'. או ידע בבחי' הדעת. אם לא יגיד וימשיך אותו הכח דקדושת נפש שבו למטה. ונשא עונו אף שלא יכנוס למקום הקליפות כמו בשאר עבירות שהם מבחי' הפנים המתגלים בעולם כנ"ל. ונתגלה ונתפשט לבחי' הקליפה שעל אותן בא חטאת קבועה לכפר עליו. משא"כ בנפש כי תחטא בלא יגיד אין זה אלא חלישת וחטא וחסרון בכח עצמות הנפש דחוהש"ד הנ"ל. וכן נפש כי תגע בכל דבר טמא וכו' שאין בזה מעשה עבירה אלא רומז על ענין תאוות היתר בבחי' בהמיות. או בטומאת אדם. ענין התאוו תאוה ולילך בשרירות לבו שגם שאין כח חטא ועון אך לא יוכל לגשת אל הקודש בעוד טומאתו זאת עליו. ואם רוצה להתקרב לקדושה ולא שב ונקה מטומאה זו בהרהורי תשובה כראוי אז דוחין אותו מלמעלה. והוא ג"כ ענין חלישת חוהש"ד. וכן נפש כי תשבע וכו' לעשות לעצמה סדר והנהגה טובה ויעבור ע"ז ויאשם אין הקרבן לכפר עליו אלא בבחי' עולה ויורד כענין ק"ש ותפלה הנ"ל. שצריך להעלות ולקשר הנפה"א בשרשה במס"נ דוקא עד שתעלה ליכלל בקדושה אלקית. ואח"כ יורד בח"י חוליין דחוהש"ד הארה וכח חדש להתפשט בגופו ולפי ערך המקום שיתפשט בכח עליותו צריך להביא קרבן לפ"ע אותו מקום ומדרי' במקום עשירות הדעת וצריך לנקות בקרבן בע"ח דבהמה שיש לה שחיטה. שע"י השחיטה דקנה וושט וורידין שמצד הפנים תעלה נפש הבהמה לריח ניחוח ועי"ז יטהר גופו לקבל אור שע"י עלי' וירידה כנ"ל ואם אינו זוכה בעולה ויורד שלו אלא למקום נמוך א"צ אלא לקרבן קטן. אך גוף ענין עצם היהדות נעשה ונתקן על ידי בחי' העולה ויורד לקבל בחי' המלוכה העצמי' למטה ככל הנ"ל. והיתה לה' המלוכה

פרשה צו

צו את אהרן זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה וגו' וכו'. הפשט קשה להבין מהו היא העולה ומהו תורת העולה בזה. צו ארז"ל אין צו אלא זירוז מיד ולדורות. אר"ש ביותר צריך זירוז במקום שיש בו חסרון כיס. י"ל הלא הזירוז הוא לאהרן ובניו חסרון כיס יש להם מה שזולתן מביא בהמה לעולה. עוד בפ' זו וזאת תורת המנחה תורת החטאת תורת האשם וגו'. ובפ' ויקרא הקודמת נזכרו כל הקרבנות הללו. ובפ' זו הזכיר משפטיהן ותורתן בפרטיות המעשה שבהן. וכמה פרטים ממעשה הקרבנות נזכרו גם בפ' ויקרא ולא קרא אותן בשם תורת. וכאן בפ' זו אומר תורת. וגם י"ל למה חלקן לשתי פרשיות

בזוה"ק כשהוקם המשכן אמר הקב"ה למשה משה חינוכא דביתא במאי הוי בסעודתא אדם כי יקריב מכם קרבן. הנה שחנוכת הבית הוא דוקא ע"י עולת נדבה. וע"פ ולא יכול משה לבוא אל אוה"מ כי שכן עליו הענן אמר בזוהר פ' ויקרא והא כתיב ויבוא משה בתוך הענן. אלא תרי ענני הוו חד דעאל בי' משה וחד דשארי על משכנא. והפי' דעאל בי' משה הוא בבחי' המל' ודשארי על משכנא הוא בחי' בינה