חנה אריאל שמות רסה

מ"מ לפי כליו יעמוד עכ"פ על ענין הרחבת ידיעה). יש לו להרב לקדש את דבוריו המסודרים למוסר לכוון בהם איך שהדברים כמשמען הן הן סוד ה' כי הקב"ה בידיעת עצמו ית' יודע את כל הנמצאים ואצי' ועשי' שוין כידוע לי"ח וסגולת הקדושה הזאת תעיר לב התלמיד (ולא מוחו ודעתו). להכיר את ענין סוד ה' שבחב"ד של החכם ותדבק נפשו אחריו כלומר אחר סוד ה' שמכיר בלבו (והסימן לזה הוא התקשרותו העצמית בהחכם כידוע ליודעים). וכ"ז הוא ההכנה מצד הרב. אולם יש עוד הכנה מצד להתלמיד המקבל. ותחלת ההתעוררות לאיש ישראל שיעלה להקרא בשם תלמיד הוא כענין מ"ש באלי' ואלישע וישלך (אליהו) אדרתו אליו (והוא חורש בשנים עשר צמדים ככתוב) ויאמר אלישע אשקה לאבי וגו' וילך אחרי אליהו. וכי מה עשה לו אליהו ומה גילה לו אלא שעשה לו ההתעוררות בנקודת היהדות שלמעלה מכחות הנשמה בהשגה והכרה. דוגמא ולדבר מ"ש בפ' אעפ"י בכתובות בבת חכינאי הוי לבה פרח רוחה. שפנימי' נקודת לבה הכירה שזה בעלה ולא באה ההכרה להתצמצם בכח השכל וההכרה שלה. ודבקה נפשה בהבטה והכרה זו שנק' בל' הגמ' הוי לבה פרח רוחה. וע"י הכנה זו בתלמיד נעשה לו החפץ ללמוד ולקבל ממנו. והתחלת הקבלה היא השמיעה טובה באודנין דשמעין הנ"ל, ועי"ז נעשה התלמיד מוכן שאם מסדר הרב ומקדש ומעלה הדבורים בסדרן לשרשן כנ"ל יתעורר לב התלמיד להכיר ענין ההרחבה הנ"ל. ועם האמור יובן בנמשל דג' תרומות שנאמרו בפ' תרומה נתפרש ונת"ל פ' הנ"ל שהן בחי' ה' מלך גאות לבש שעי"ז דוקא יוכל להיות בחי' ושכנתי בתוכם. שזהו כמו במשל שעלה ברצון אלי' לקרב את אלישע וע"י הג' תרומות הללו שנעשו ממשה וב"ד כמשנ"ת פ' הנ"ל אמר ושכנתי בתוכם ככל אשר אני מראה אותך (היינו למשה שנתקדש בענן). ככה ממש תהי' השראת השכינה בישראל מסט' דקוב"ה. וזהו כמו במשל שחכמת החכם יודעת גם תוך הדברים הקצרים שמגיד לתלמיד כל עומק פנימיותה. אך כלפי בנין הפרצוף הארה הנ"ל בתוך בנ"י לפ"ע והשגתם הוצרך לומר ועשית שצריך לעשות בחי' צמצום ותמונה וכלי לחכמת החכם ובקצרה. איך ובאיזה אופן תבוא בקרב עם בנ"י שאין להם כלי להשיג החכ' עצמה. זהו ועשית תיקון ובנין חדש וכמו בחי' עלמא עילאה הנ"ל שהחכם משער בעצמו, שבאופן זה יתקבל אצל המקבל. ואח"כ בפ' תצוה אמר ואתה להיות שכהונת אהרן הוא לדורות בין במדבר בין בבהמ"ק שבירושלים אמר ואתה בבחי' של עצמך. כמשנת"ל באריכות בפ' תצוה. הקרב אליך את אהרן שהוא שושדמ"ט כידוע פי' שע"י בחינתו תבוא בחי' השכינה בקרב בנ"י שיתפעלו מבחי' האלקות דשכינה ממש וזהו כמו במשל שע"י תיקון כח הדיבור בחכ' שבדבור כו' יבוא כח השמיעה טובה דאודנין דשמעין וזהו כמ"ש ואתה אהי' לו לאלקים (משה שושדמ"ל). והוא יהי' לך לפה היינו כח הדיבור וזהו שושדמ"ט השוכנת בישראל להביאה אל המלך דהיינו בחי' השמיעה טובה הנ"ל שהוא בעצם במטרוניתא עצמה רק שישראל מתעלים על ידה. והנה זהו כבר נגמר שלימות הענין דושכנתי בתוכם כמו התלמיד שמקבל ומבין בבחי' השמיעה טובה שמגעת עד עומק החכ' ולא עד בכלל כי עיקר השמיעה היא במטרוניתא עצמה. ועי"ז כבר יש מקום להעלות קרבנות ע"י אהרן ובניו כהנים שנתקרב קרבן המלואים שלהם וגם נמשחו בשמן המשחה עי"ז נתקדשו שיוכלו להמשיך קרבתן אל ואתה דמשה גם אל בנ"י בבחי' שושדמ"ט. וגם המזבח החיצון שבו עולין הקרבנות שהן בחי' התפעלות בנ"י דנשמתם בגופם להעלות אשה לה' ע"י בחי' עליית המטרוניתא ע"י אהרן שושבינא גם הוא נתקדש ע"י הקרבנות כמ"ש שבעת ימים תכפר על המזבח והי' המזבח קדש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש וכמשי"ת. ואחר שכבר נעשה שושדמ"ל ע"י ועשית דפ' תרומה שהוא כמשל צמצום הדבר חכ' במשל כנ"ל וגם נעשה תיקון אהרן שהוא לפה למשה שהוא תיקון הדבר במשל כנ"ל