חנה אריאל שמות רכז

ישראל דלעילא שהוא ענין המ"ת כמשי"ת אי"ה התחיל להאיר בבנ"י ע"י משה שושבינא דמל' להביאו אל הנוק' עד שתוכל לכנסו לתוכה וזהו בחי' הד"ע דמרע"ה שממנו היו יונקים כל ישראל, ועי"ז הי' מתגדל ומתרבה פ' רחל להביא את טבע היהדות בבנ"י גם במקום הטו"ד ועד בחי' המורגש כמו שהי' באדה"ר כנ"ל. ולזה בא ראשית גוים עמלק כמשנ"ת הפי' כאן. והוא בא אחר קי"ס דויסר את אופן מרכבותיו כנ"ל לייחד את הנוק' בזווג דקטנות שהוא תכלית ההיפוך מענין הראשית גוים כאמור. וילחם עם ישראל דוקא ברפיון ידים כנ"ל שזהו המעכב על בנין פ' רחל בטבע היהדות והיינו שלא יתעורר הטבע דגופים ונה"ט שלהן מן יחוד המל' דקדושה על עמו ישראל בבחי' פ' רחל הנ"ל. והיינו המלחמה בין עמלק ובין בחי' ישראל הנכנס מעט מעט בבחי' פ' כנס"י המחזיק כח בבחי' פ' רחל כנ"ל. וזהו מלחמה שעמלק בא להחליש כחה וישראל הוא המחזיק כחה. ויאמר משה אל יהושע כנ"ל. ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה. מבואר בכ"ד שאהרן וחור הן ימין ושמאל דמרע"ה עלו לגלגלתא ולא יבאו במקום המלחמה (וכמש"ל כאן שאמר ליהושע צא הלחם בעמלק). וממקום גלגלתא דרחל מח"ק את כח פ' רחל במקום שאין שם מלחמה כנגדו כלל. ומ"ש והי' כאשר ירים משה ידו אין זה היד מענין הידות ודרועות דאהרן וחור. כי בחי' הדרועות הן כאשר מתפשט כח השושבינות דמרע"ה בבחי' ת"ת גופא לחזק את כח פ' רחל שמקומה שם אבל בחי' ידי משה האמורים פה הן הן בחי' החו"ג שבד"ע דמרע"ה שמהן נמשכת היניקה וההארה לכל ישראל וכמ"ש שהי' הוא ע"ה נק' הדעת עליון של כ"י וידו הימנית בחי' החסדים שבדעת הן הנמשכים תוך כל ישראל להיות בהן אפס קצות כח הרגשה באל דעות כנ"ל שבירידה זו הוא מחזק כח הנוק' בבחי' כנס"י. ובחי' הגבורות שבדעת שהן ידו השמאלית היא בבחי' עלי' דגבורות לחבר אותם לבחי' ואתם הדבקים בה' אל דעות דרך עלי' למעלה מהרגשה שבקרבם, ולכן כאשר ירים משה ידו השמאלית כידוע דסתם יד הוא שמאל (כמ"ש ידי יסדה ארץ וימיני כנ"ל) בעמדו על ראש הגבעה כנ"ל הי' מעלה אותם לבחי' הדכורא דוקא למעלה במקומו שלא כדרך ירידתו לחזק כח הנוק'. ועי"ז וגבר ישראל ישראל זה הוא מה שיכנס מישראל דלעילא בתוך בנ"י בחי' כנס"י פנימי' הנוק' כנ"ל דלגבי כח מדרי' אור הדכורא אין לעמלק מקום כלל למלחמה. וכאשר, יניח ידו היא נמשכת למטה אל חזוק הכח הנוק' ושם הוא מקום המלחמה וגבר עמלק (כמ"ש ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ופי' הנחשלים הן בחי' יסוך ומל' דעשרה יוחסין דכנס שמבואר במ"ח מס' רחל שאין להם על מה שיסמכו בז"א שהן עומדים למטה ממש מסוף פ' ז"א וכן ארז"ל שהנחשלים הן אותן שפלטן הענן כי ענן ה' יומם כמ"ש למעלה) ואמר וידי משה כבדים כלומר שלהיית כל עיקר ענין דמשרע"ה להיות שושדמ"ל להביאו אל בחי' הנוק' דוקא לכן בטבעם הם כבדים ונמשכים למטה אל מקום המלחמה וגם מראש הגבעה כשהיא במקומה התמידה נמשך הכבדות אל מקום בחי' המל' שהמלחמה עליו לז"א ויקחו אבן וישימו תחתיו פי' אבן זה הוא אבן ישראל כמ"ש משם רועה אבן ישראל וכמ"ש בזוה"ק שם שהוא בחי' עליית הנוק' כענין ימין ושמאל תפרוצי למעלה ממקום גלגלתא דנוק' התמידי שהוא ראש הגבעה כנ"ל ולמעלה ג"כ מאהרן וחור דרועין דמשה דבחי' הת"ת כנ"ל ולכן גם אהרן וחור שדרכן לחזק את הנוק' כנ"ל עכשיו הם הם תמכו בידיו לרוממם ולנטלם ולנשאם ממקום המלחמה עד כי גם שתי ידיו היו פונים למעלה ע"י אהרן וחור ויהי ידיו אמונה פי' ענין אמונה א המל ועי"ז הי' ענין וגבר ישראל בנין פ' נוק' עד שאין משם ירידה כלל למקום המלחמה, ועי"ז הי' ענין וגבר ישראל בלי הפסק דהיינו כנ"ל שהתרוממות שלהם בבחי' הדכורא כנ"ל לא הפסיקה על כן ויתלוש יהושע את עמלק ואת עמו כאן אומר ואת עמו דבתחלת המלחמה לא הי' כח