חנה אריאל שמות רטז

אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם מזבח אדמה וגו' י"ל איך ראו שמן השמים דבר והכתוב אומר וירד ה' על ה"ס שהוא בארץ וידבר וכו' (ב). הנמשך מזה לא תעשון אתי יש להתבונן מה שייכות להמשך זה. (ג). הלא גם בלא הקדמה זו דמן השמים וגו' נא' בעשה"ד לא תעשה לך פסל וגו'. (ד). מהו לשון אתי וגם אח"כ אומר לא תעשו לכם והוא ככתובים שאין להם הכרע מ"ש אלהי כסף ואלהי זהב אי קאי אלא תעשון אתי או אלא תעשו לכם. ואם נא' לחלקם אלהי כסף אלא תעשון אתי ואלהי זהב אלא תעשון לכם אין בזה טעם וסברא. (ה). הנמשך עוד מזבח אדמה וגו' אין לו מקום עם האזהרה דאלהי כסף וכו'. דענין האלקות ודאי שאין חילוק לעושה מכסף וזהב או מן האדמה. ואם מזבח לזבוח עליו לה' אין זה נשמע מאזהרות לא תעשון הקודמת

בפ' בתרא דזבחים נחלקו אם יתרו קודם מ"ת בא או לאחר מ"ת. ור"א המודעי דאמר מה שמועה שמע יתרו מתן תורה שמע שנתקבצו כל מלכי אוה"ע אצל בלעם וכו'. וכ"ז אינו מובן כלל מה ענין זה אצל יתרו לראי' שלאחר מ"ת בא. והגם שידוע דאין מוקדם ומאוחר בתורה מ"מ יש להתבונן מי הכריחם בכאן לומר שאין מוקדם ומאוחר והכתוב אומר וילך לו אל ארצו ואח"כ בחודש השלישי. גם ראוי להבין מה הי' להם לסבור סברות מה שמועה שמע יתרו והכתוב אומר בפירוש כי הוציא ה' את ישראל ממצרים דכי זה פירושו לשון אשר והרי מפורש שזאת שמע. ולסברת מ"ד יתרו לאחר מ"ת בא עומדת לנגדינו קושי' עצומה ונפלאה מאוד איך מרע"ה בעצמו לא שלח להביא את בניו לתוך כלל ישראל בעת קבלת התו' הפליאה גדולה מנשוא מלבד התימה בכלל הנמצאות בדרז"ל שחולקים במציאות איזה דבר שודאי א"א לומר שהי' אלא כדברי אחד מהם ואיך נקיים המאמר אלו ואלו דברי א"ח. אך התשובה על תמי' זאת מתיישבת עם האמור בהקדמת סמ"ח הנק' עולם קטן שיש כמה מדורות וחצרות זה אומר הדבר כמו שהוא נמצא במקום חצר זה עד"מ וזה תופס הסיפור והדיבור כמו שהוא במקום מדור אחר. ולפי"ז הנה מחמת הקושי' עצומה הנ"ל יראה לומר דבמדור דעוה"ז המורגש ודאי בא יתרו קודם מ"ת וגם וילך לו וגו' קודם מ"ת ואשתו ובניו של מרע"ה נשארו עמו. ומ"ש לאחר מ"ת הוא בא הוא במדורות אחרות רוחניות ועולמות עליונים מזה מעוה"ז שלנו. ויש להתבונן בזה קצת לקרב אל ההשגה. וגם להבין מה תועלת בידיעה זו שבמקו' א' בא יתרו לאחר מ"ת. בזוה"ק ע"פ לא תעשון אתי הנ"ל אמרו אע"ג דלי הכסף ולי הזהב אעפ"כ לא תעשון אתי כלומר אותי. ובענין יתרו אמרו בזוה"ק דכיון דאתא יתרו ואודי כדין אתייהבת אורייתא בשלימו דשלטנא על כלא ומכריע שיתרו קודם מ"ת בא ואדרבה שנצרכה ביאתו לצורך מ"ת. ויש לשום לב במ"ש אתייהיבת אוריי' בשלימו דשלטנא על כלא מה ענין השליטא על כלא. הלא התורה לא ניתנה רק לישראל יכל העולם לא נצטווה כלל במצות התורה. ודברים הללו נותנים לנו טוב טעם ודעת אלקים בענין מתן התורה דוירד אלקים וגו' וידבר אנכי כו' בעוד מעלה יתירה על פשוטן של דברים בענין מ"ת. ידוע בכתבים ומבואר בכ"ד ע"פ קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים וגו' שהפי' הוא שהקול שהי' במהות קול הדברים דעשה"ד הנה זה הוא שבא כבר בעת ורגע דיצ"מ (וכמו שמבואר בפע"ח ובסה"ק שבעת ורגע דיצי"מ הי' בחי' זווג דגדלות. ואח"כ נסתלק עד גדלות ז"א במ"ט ימי הספירה ואז במ"ת הי' זווג דגדלות קיים לעד). אלא שאז בא בבחי' דילוג וקפיצה וכמ"ש ופסח ה' על הפתח ובשעת מ"ת הי' בדרך הילוך מסודר כמ"ש הליכות עולם וגו'

כתים כי אל דעות ה' וידוע הפי' ששם הוי' דז"א ב"ה יש לו שני דעות. דעה אחת היא שבורא העולם מאין ליש שלמעלה הוא האין כלומר שכל שרש העולמות