עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חנה אריאל שמות

חנה אריאל שמות קצה

Hanah Ariel Shemot 195 · חנה אריאל שמות · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמת ה' ואין עוד מלבדו מתבטל מציאת הכפירה באדנות מן המציאות לגמרי. אך הנה אמתת ה' אמת הוא שאין שום שינוי לפניו כלל מקודם שנבה"ע ולאחר שנבה"ע דהיינו שאין ישות, מציאות העולם או העדרו תופס מקום כלל בערך מדרי' עצמותו ואחדותו ית' וא"כ כשיאמר ממקום קדושתו ממש והכל יהי' נעשה ג"כ במקום קדושתו ממש. שאי העולמות תופסים מקום בישותם והעדרם. לא יבוא לפועל המציאות בעולמות ממש שאין הקליפות והעדרם מאחר שישותם והעדרם שוה קמי'. אך כשאומר הדבור ממקום קדושתו והאמירה והדבור הן בחי' המל' שענינה ההתגלות בערך העולמות ממש אז יהי' הכל נעשה גם במקום העולמות. אך גם בחי' המל' עצמה הרי נז"ל שהיא בבחי' שרגלי יורדות מות ליתן חיות וקיום מציאות לקליפות (וגם כי מלכותו בכל משלה היינו לענין המעשה כרצונו ית' באיזה פעולה פרטית בעולם לא יוכלו לעבור את פי ה' אבל ביטולם והעדרם לגמרי הרי אדרבה יורדות מות ונותנת להם חיות וקיום). ולזה אמר כחצות הלילה דוקא אני יוצא כו' ופי' כמפלג ליליא והוא כענין שנא' באאע"ה ויחלק עליהם לילה ויכם וקבלנו הפי' בזה שכאשר נתחלקה הלילה בחי' החסדים בפ"ע ובחי' הגבורות והחיצוניות לעצמן אז ויכם. ואמרו בגמ' שדי עפרא והוו חרבא גילי והוו גירי פי' שבחי' החיצוני' שהיא חיות הקליפות היא אכלתם ושרפתם. ויובן כדמיון המלך המולך על עם ומדינה והם קנין שלו כלומר שמציאותן וקיומן נמשך ממנו ודבוק עמו כקניני האדם שיש להם שייכות עמו כידוע. אך בכל אדם יש לו חיבור בקירוב ממש עם הקנינים אבל המלך מרומם לבדו בהתרוממות מעליהם במהו"ע כחות נפשו רק שע"י הענג שיש בנפש במדת המלוכה מתקרב בעונג הזה להתקרב עמהם ולמלוך עליהם ולהרגישם לדבר חשוב בעיניו להסתכל בפרטי הנהגתם. אבל כשפנה עונג המלך מהם ומהמונם ומהמיהם. הנה אדרבה מחמת שהם קנינו ושלו דוקא במדת ההתרוממות מעליהם כולם כקש יאבידם. והיינו שנחלק העונג מן החיצוני' של מדת המל' שמחמתה הם קנינו בבחי' ההתרוממות זהו ביטולם. וקל להבין הנמשל. שלכן שכאשר ויחלק עליהם לילה שדי עפרא והוו חרבי וכו'. וזהו כחצות הלילה כמפלג ליליא נגוף למצרים ורפוא לישראל. אך הנה לילה נק' כד קבילת עלה דכורא היינו שמתייחדת ומבטלת את עצמה בפני הדכורא. ומדרי' הדכורא הוא מקום קדושתו הנ"ל שישותם והעדרם שמה. א"כ חזר הדין שלא יבוא גם ממנהו העדרם כנ"ל. אמנם בשעת החילוק ממש היא מתייחדת עם הדכורא כמובן ממשל שדוקא ע"י רצונו וחכמתו דוקא הוא בא להסיר העונג שבמלוכה מעליהם. אבל אחר החילוק שוב אין בחי' החיצוני' מחובר כלל עם רצונו וחכמתו כי פנה מעליהם. ואז היא נקראת ליל דוקא וזהו שלמה שעיקר מיתת כל בכור דפר"ע הכללי והעצמי דבחי' הכתר דקלי' הוא דוקא שע"י שאני יוצא בתוך מצרים ממקום קדושתי דוקא כנ"ל ומחדרי' זו הרי שוה קיומם והעדרם והי' אפשר להיות אדרבה יניקת הקלי' ח"ו מבחי' השתל' עולמות דקדושה מחמת השוואת ערכם ח"ו. כידוע בענין כבודי לאחר לא אתן כי אלדח"מ. ולזה אמר ליל דלא קבילת ומתייחדת עם דכורא שמורים הוא לה' שלא יקבלו החיצונים יניקה וקיום כלל. וענין שמורים תרי. יובן עד"מ שהשמירה בבית היא. א' שלא יכנס איש זר בבית. ב' שלא יוציאו מן הבית שום דבר חוצה. ועם זה יובן מ"ש ביעאע"ה ויבוא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה. פי' לאה הוא עדאת"כ ורחל עדאת"ג ושניהם בחי' המל'. רק לאה היא המל' דקמי' ורחל היא דאתגליי' לעולמות בערכם. והדמיון לזה ממי שקצף על איש הדיוט פחות הערך שמתנשא לומר מי גדול ממני. שעיקר הקצף עליו בעיני החכם הישר ותמים במעשיו על שהוא אינו חכם כלל ואינו י"ש ואינו מתנהג בצדק. ולא על שאינו חכם במילי דעלמא וקטנות עניני פרנסתו ומשטרו בארץ. ואם רוצה החכם לחרפו בדברים