חנה אריאל שמות קפו

מה ענין הסימנים. וגם דקדוק הל' הי' נותן. יש להבין ענין גלות מצרים שמיד שכרת ה' את אאע"ה ברית אמר לו ענין הגלות הזה. ולמעלה כתיב בפע"ח שבגלות מצרים חזר ג' גו ג' בבחי' עיבור. כתיב עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו אין הפי' ספור שבחו ש"מ דהא אדרבה אמרו סיימתינהו לכולהו שבחי דמארך וכו'. אלא הענין הוא דבצלם אלקים עשה את האדם ויפח באפיו נ"ח חלק אלוה ממש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה. פי' דהנה בריאת העולמות מאין ליש הוא ע"י עלמות אין מספר העלם אחר העלם אור האלקות כמ"ש בתניא בענין כי שמש ומגן הוי' אלקים. ולזאת ברא את האדם שע"י הנשמה בגוף שבצלם אלקים יביא אור האלקות במקום העולמות ממש כמ"ש בזוהר ותיקונים שהי' אדה"ר אומר לבהמות וחיות בואו נשתחוה נכרעה דהיינו שהאיר להם אד"ה. וכאשר חטא בעה"ד וגורש מג"ע לעבוד את האדמה אשר לוקח משם היינו לברר בירורים:

ע"י חולשא דגופא ותוקפא דנפשא. וגם ל"ט מלאכות במילי דעלמא לברר בזאת הטוב מהרע. עד אשר באו האבות תקנו לעצמן חטא אדה"ר ונעשו למטה גם בגופם בעוה"ז בחי' מרכבה פי' שהיו כל תנועות ותנועות שהיו מתנענעים בגופם ונפשם בטל לאחדות הבורא וע"י התנועה שלהם נגלה בעולמות אור ה' וזהו תהלתי מל' בהלו נרי ר"ל אור שלי יספרו בעולמות ויגלו אותו. אך האבות נת' שהיו בבחי' מרכבה בביטול דוקא לכן גילוי האור הבא על ידם מבחי' סוכ"ע ונעלם מהם להיות נגלה בתוכם הוא עדיין למעלה מבחי' ישות העולמות. ולכן היו נשיאי אלקים וכל האומות היו בשלום עמהם כי עיקר השנאה דאוה"ע לישראל הוא לגילוי אלקות הבא על ידם כמ"ש במק"א והגילוי שבא ע"י האבות הי' למעלה ממדרי' אוה"ע שכל עיקרם הוא במדרי' ישות העולמות לא הי' ענין נוגע להם כלל. אך הכריתות ברית הי' שיהיו גם הנשמות דבי"ע ושאינם בבחי' מרכבה גם על ידם יהי' ענין תהלתי יספרו (והיינו דוקא ע"י תומ"צ ולא ע"י סתם עסקיהם במילי דעלמא וכמו האבות שהיו מרכבה כנ"ל ובכל ס"ר נש"י, אין עסקיהם בעוה"ז שלא בתומ"צ ממש רק בחי' הבירורים לבד ולא גילוי אור ממש). באופן שעל. ידם מגיע גם לישות העולם הוצרך להיות בחי' הגלות שהוא עיבור ז"א תלת כלילן גו תלת. פי' שהנהגת העולמות מתעלם מאד להתנהג בבחי' החיצוני' דוקא ע"ד דור אנוש היו ניזונים בחסדו ש"מ אף שהיו רעים וחטאים. והוא הנק' בחי' עיבור שאוכל ממה שאמו אוכלת הוא בחי' בינה שנק' עוה"ב. והכונה שהפנימי' הי' רק בערך מדרי' עוה"ב ולא האיר למדרי' עוה"ז רק בבחי' חיצוני' דחיצוני' שבחג"ת מתעלם אור המוחין כי ה מעין עוה"ב כאמור וחג"ת מתעלמין בנה"י. וידוע ומבואר במק"א תועלת העבור שהו כמו אליהו הנביא שנשתהה הרבה בעיבור כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו וכמ"ש בכאריז"ל לכן נזדכך גם גופו עד שגם הגוף עלה בסערה השמימה. וכמ"כ יובן למעלה שע"י העיבור למעלה יזדככו גם בחי' חיצוני' דחיצוני' דכלים עד שפנימי' האור מאיר גם במקום ישות העולמות שמבחי' החיצוני' הגמורה. ועוד ידוע שלמעלה אין שינוי כלל רק מצד המקבלים למטה אם יש מקבלים בחי' הפנימי' יאיר להם בחי' הפנימי'. ולפי שס"ר נש"י הן שנשרו מאדה"ר. ויוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא מתו. לא הי' בהן כח הקבלה דנשמות אפי' בבחי' נשמה דבי"ע שעכ"פ מכרת את בוראה ולא הי' בחי' מקבלים כלל לבחי' הפנימי'. ע"כ הי' בחי' גלות השכינה שישראל שהן אברין דילה הי' סתימין מלקבל אורה וממילא נסתלק גם בז"א בחי' הפנימי' אל מדרי' עוה"ב כנ"ל בבחי' עיבור עד כי וירא אלקים את בנ"י וידע אלקים שנתעורר בחי' הדעת שהוא המשכת הפנימי' במדות והי' בבחי' אתעדל"ע. והמקבל לאור הדעת הי' מרע"ה שהוא הדעת הכללי בישראל כידוע. וענין הדעת הוא שכולל חו"ג והן ה' חסדים וה' גבורות לה' ספירות חג"ת נ"ה בכ"א בחי' החו"ג. וביאור ענין החו"ג הוא שבחי' המדה דחסד היא עד"מ