חנה אריאל שמות קפד

הקושיא דלעיל מה ענין יצי"מ בתורה הקדומה דמה שיוצא ממח"ק ומתחבר בעולמות זה נק' יצ"מ. והוא הוא ענין התומ"צ. ועד"ז מבואר בס' עה"ק למבין וככל הנ"ל יובן ג"כ ענין יצי"מ למטה. שכמו למעלה גילוי שם מ"ה החדש הוא כח המברר את הכלים דתהו ע"י בחי' הביטול שפעל בהם שיהיו הם כלי לרצה"ק שעי"ז הם מתבררים עם שרשם שבמח"ק הכללי' להדיא והכלים הראשונים שנתבררו נעשו גם הם בחי' ממוצעים לגלות אור שם מ"ה החדש הנ"ל במדרי' שלמטה מהם כנ"ל שע"י עו"א נתבררו כלי או"א ונעשו כלי או"א ג"כ בבחי' הביטול הנ"ל ובבחי' התייחדות להדיא עם מח"ק שזהו ד"כ ענין מצות ותורה כנ"ל וג"כ ממוצעים להיות אור שם מ"ה החדש מתפשט על ידיהם גם במדרי' זו"נ לברר כליהם ולייחדם וכו' כנ"ל עד שמזו"נ מקבל כל עולם האציל' בחי' התיקון (משא"כ הפרצופים שלמעלה מזו"נ שאין הארתם מתגלה בבחי' עולם ממש כמו מזו"נ כידוע). ככל הדברים האלה ממש. הנה אחד הי' אאע"ה ראש למאמינים שנגלה עליו אדון הכל שהוא בחי' גילוי מהו"ע וכו' היינו ממש כמו בחי' גילוי דשם מ"ה החדש למעלה, וע"י הביטול מגילוי הזה נעשה גופו בחי' מרכבה כמ"ש בתניא שהוא בחי' הביטול דזיו השמש בשמש ועי"ז נגלה אליו בחי' הרצון הקדום וכו' המחבר את השרשים דמח"ק אל גוף ונפש של אאע"ה למטה בעוה"ז. וזה שקיים כל התו"כ כו' וכנ"ל שע"י התומ"צ מתייחד המציאות התחתון להדיא בשרשו במח"ק בלי הפסק כלל (רק דרך בחי' לבושים במדרי' העולמות וכו'). רק שלא הי' קיום התומ"צ רק ברוחניות דהיינו במקום הביטול שלהם. ואף שלפעמים נגלה גם בגשמיות איזה ענין מצוה לא הי' רק לפי שעה כמו הגרים שגייר שלא נשארו בקדושתן מפני שלא הי' רק הארה ונסתלקה אח"כ. כמ"כ במצות לא נתגלה שרש המציאות שבמח"ק רק במקום הביטול של הכלים עצמן שהן הגופים שהיו מרכבה וכו'. וכדי להיות מ"ת בגשמיות ממש כמצות שלנו דהיינו שיוכל להתחבר גם בגשמיות העוה"ז שרשו במח"ק להדיא. זה נעשה ע"י גלות מצרים שהוא ענין ולאחוז בסכלות. וענין סכלות הוא היפך החכ'. כמו החיות והבהמות שכל פעולתם והנהגתם הם רק טבעיות מבלי שום טעם למה יחפוץ כן ולא כן ובזה נשתוו כל פעולותיהם אחרי שאין יודעים למה עושין מה שעושים. וכן הוא ענין שעבוד גליות שאין עושין מה שבבחירתם כ"א מחמת עול השעבוד והנוגשים. ונמצא כל מה שעושים הכל מעורב ביחד מפני עול נוגש וכח א' לכל ובשעבוד הזה נשתעבדו בנ"י שהיו מצוינים שם והיינו שבעצמותם הי' להם בחי' הנשמה. אך מחמת השעבוד הנ"ל נסתלק מהם כח הדעת הנז"ל לפי שהנשמה היתה בבחי' נפילה תחת סבלות מצרים (וכמאמר הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה. מובן שכשהיו עבדי פרעה לא היו עבדי ה' כי העבדות דפרעה הפרידם מדעת את ה' וד"ל). וכמו הטרוד מאד מאד בפרנסה עד שא"א לו לפנות לדעת את ה' מבואר שבחי' הנשמה שהיא בירושה מהאבות שעל ידה הי' אפשר לבוא לבחי' החכמה שהוא חיבור השורש כנ"ל ע"י תומ"צ נאחז בסכלות שהוא נפרד מהשרש (ואין גילוי משם מ"ה דתיקון למטה רק הארה כללית להחיות את מדרי' הנוגה וכו' כמ"ש במ"א) וכמ"כ למעלה כבי' איתא בזוהר דבגלותא קוב"ה אסתלק לעילא וכו' והיינו כמשנ"ת ע"פ למשוך ביין את בשרי ולבו נוהג בחכ' שזהו הסתלקות בחי' פ' הפנימי והאמצעי למעלה מעלה ולא להאיר בפרצוף החיצון. ונשאר שהנהגת העולם לא יאיר בו רק מבחי' החיצון לבד והוא שהעולם מתנהג בטבע כמאמר דור אנוש היו ניזונים בחסדו של מקום כמ"ש במ"א. והרי זהו ג"כ כדוגמא ולאחוז בסכלות כבי' והוא בחי' הסתלקות מדרי' הדעת גם למעלה כבי'. אך כאשר עלתה שועתם אז וידע אלקים שנתגלה בחי' הדעת למעלה וכמ"ש במ"א ע"פ וארד להצילו מיד מצרים עיי"ש. ועפי"ז יובן ג"כ מ"ש בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו וכתי' ומשה ואהרן עשו את כל המופתים. והיינו שהקב"ה עשה למעלה ע"י נפלאותיו בחי' פלא