חנה אריאל שמות קע

עה"ד נסתלק האור לגמרי מן הכחות המורגשים בגוף שנכלל בזה גם החב"ד חג"ת נהי"מ. שבהרגשות חומר העולמות (שמקודם החטא היו העולמות מקבלים פנימי' הרצה"ע דבריאתם ע"י ודרך כחות האדם בגופו דוקא). ונשארו הכחות הללו כולם בבחי' הפירוד בתכלית וגם הארץ מלאה חמס כמשנת"ל וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ שיהי' כל חיות העולמות מאלקות הבורא ב"ה תלוי בו והביא עליהם את מי המבול. ונתחדש לנח ובניו כריתות ברית עם כל נפש חיה שלא יוסיף להכותם בעבור האדם. והיינו תיקון סדר חיצוניות העולמות בהשתל' המדרי' נמשך ובא לאדם ולבהמה וכל נפש חי' במדרי' א' (ואין הם מקבלים מן האדם בחייהם כלום). והיינו בנפש דנוגה שבאדם שאין בא בה הכרת והרגשת אלקות כמו שאינו בא בנפשות כל הבע"ח. והצדיקים דעשרה דורות הי' בהם מבחי' הנשמות שלא נשרו מאדה"ר דהיינו מה שאין מורגש לנפש חיה שבגוף הכל כנ"ל. אבל כח הנשמות שהיו בכחות הנפש חיה שבגוף אדה"ר לא הי' נמצא בעוה"ז כלל. וכשבאו האבות ע"ה שנשמות שלהם היו מושרשים בג' קוין דז"א ובאדה"ר הי' ג"כ בבחי' הרוח המניעה את הצורה דנפש חיה. וכשנשרו נסתלק גם מהם כח הנשמות חיים המכרת את בוראה. נאמר וירא ה' אל אברהם שנגלה עליו אדון הכל ועי"ד זכה לאמונה וגם שרש נשמתו בקו הימין דז"א למעלה האירה בכחות הגוף שלו עד שנעשו בחי' מרכבה לאלקות ממש דהיינו גילוי שרשם בז"א ורק מזה בא בקרבם תנועת כחות. הנפש חי' ונתהפך חשוכא דנפש הטבעית דנפש כל חי שנתחדש בכריתות ברית דנח ובניו כנ"ל לנהורא דשרש נשמתו למעלה בקו הימין. באופן שלא הי' בו כלל כח הרגשה גופנית דנפש חיה הטבעית משמשת כלום ורק נהורא דנפה"א בשרשה כנ"ל היא היתה המניעה את הגוף ומפעלתו וכן ביצחק ויעקב. נמצא שהיו באבות העולם ג' מדרי' א' שרש נשמתם שבאה בחי' הגוף שלהם בבחי' מרכבה ע"ד וענין כחות של נשמה מכרת בוראה. ב' בחי' האמונה שהוא אלקות ממש דנוק' דז"א כנ"ל הכל באריכות ג' הוא אדון הכל שנגלה עליהם הוא קיום כל התו' כולה שהן תרי"ג ואברין וגידין דז"א למעלה הבאים תוך האמונה שבקרבם בגילוי ויחוד בבחי' ומדרי' הזיווג הנ"ל שם והיינו מכל עיקר פנימי' רצה"ע ב"ה לבריאת עולמות (באברהם מבחי' א"א וביצחק מבחי' ע"י כנ"ל). ובזווג גופות דאבות העולם ואמהות בא בטפת זרעם הגופני כח ואור נשמתם משרשם הנ"ל. וזה כמו שהי' באדה"ר חיות וכח המורגש שבגוף מאיר מכח הנשמת חיים. רק אברהם ויצחק היו מבחי' הקוין דימין ושמאל ויצאו מהן עשו וישמעאל לא היתה תולדתם בקדושה רק בבחי' מתנה הכל כנ"ל שם. ויעקב אע"ה בחי' קו האמצעי היתה מטתו שלימה להוליד גופות טבעיי' (כנפש חי' דכריתת ברית דנח הנ"ל). שיש בהם חיות נשמה אלקות והן הן שבטי י"ה וע' נפש. שבטי י"ה הן הן בני יעקב אע"ה עצמו המשיך בהם מבחי' כח הנשמה והאמונה מבלי הפסק כלל ולא הי' כח לנפשם הטבעיית בגופניות לנטות מבחי' ביטול הישות דגופם לאלקות דאמונה וכח הנשמה (זהו בחי' מרכבה תתאה דהים עומד על י"ב בקר). מחמת יניקתם ממעיין דטפת תולדותם מיעקב אע"ה עצמו (וענין ע' נפש ית' לקמן). אך בחי' הג' הנ"ל באבות העולם שהוא כענין קיום התומ"צ הנ"ל הי' ביעא"ה בבחי' שם ישראל דוקא כמש"ש. וישראל זה אהב את יוסף דוקא שהוא צדיק עליון כידוע והשבטים כולם שהיו בבחי' מרכבה תתאה בבחי' העלאה דוקא ממטלמע"ל לא היו יכולים לקבל אור מדרי' זאת (הג' הנ"ל) מאביהם כ"א ע"י יוסף הצ"ע. וז"ש אלה תולדות יעקב יוסף. פי' שיוסף הוא מה שיעקב נולד ובא אל הגילוי מהעלמו בבחי' מרכבה עילאה (שהוא למעלה מהרגשה גופנית כנ"ל) אבל השבטים כולם מדה אחרת היתה בהם שאיננה כלל במהו"ע יעקב עצמו אלא בבחי' יש מורגש לעצמו רק שהוא בטל בכח הנשמה והאמונה. רק יוסף אף שלא הי' גופו במדרי'