חנה אריאל דברים שסג

בשגם מ"ש מעל' בשם הת"ש לא ידעתי מקומו ובסי' כ"ט סק"א ובפרט בסופו כתב להדיא איפכא וז"ל כ"ז לשיטת התוס' אבל לשיטת ר"י לעולם בדאיכא ריעותא אסורה ולא מועיל שום חזקה אפי' חזקה ברורה כשהספק שקול וכו' וכו' ולכן אין לשום מורה להקל בשום ספק בעולם כ"א המפורש בפוסקי' דאי' שוקל לשקול במאזני צדק אם הספיקות שקולים וכו' ובקל יכול לטעות בזה ואין להורות בזה כ"א לצורך גדול ובעיון היטב עם חברים מקשיבים ועפ"י שיטת המחמירים דדאורייתא הוא עכ"ל ססק"א. והארכתי בהעתקת כל לשונו ועצה טובה **חסר כחצי שורה מגכי"ק** באתרא שאינן בני תורה אין למהר לסמוך להיתר על סברות כאלו אם לא בדבוק חברים **חסר כחצי שורה מגכי"ק** כראוי בסברא ישרה וברורה ובכה"ג אם היו מקילים בנשבר שאין לאיסורו עיקר ויסוד גדול בפוסקי' כשהעו"ב שלם בלא ריעותא כו' לא היו מזחיחין אותם והכל לש"ש אך לא להיות דן יחידי בזו ובכיוצא בזו. ובפרט בסביבותיהם

האגרת הלזה לא נגמר ביום כתיבתו ובתוך כך נזדמנה לפני נסיעה ונתעכבתי קרוב לשני שבועות וקודם ש"ק העבר באתי לביתי. ובהיותי בדרך עמדתי קצת על בירור ענין השאלה בגט דהארדני שלא זו בלבד שהכניס דמתקרי בין שני השמות מעריסה ושנקראת בהם בפי כל אף גם שהשם הקבוע ורובא כמעט כולם קרו לה נתהפך בכתיבת הגט לכתוב השני ראשונה ועל הראשון כתבו דמתקרי. גם ראיתי דברי תשובות טור האבן. וכל עיקר בנינו בראיותיו מדברי הראשונים ז"ל וידוע דבזמן הראשונים ז"ל לא היו רגילים כלל בשני שמות מעריסה. ובפירוש דברי הרמ"א וד"מ להשוותו עם מ"ש בסדר גיטין שלנו יעויין בתשו' אדמו"ר נב"מ ומסיק בפשיטות לפסול הגט דשרה לאה. אבל באמת בשאלה שבתשו' טור האבן הוא ביצחק צבי ונק' בפ"כ יצחק הירש. וזה הענין קרוב הוא לספיקו של הב"ש עיין תשו' אדמו"ר הנ"ל בסופה. משא"כ בנידון השאלה דהארדני ובפרט שגם נעשה ההפך וכו' כנ"ל ע"כ אין בנו כח להכשיר הגט הזה. והראוי לכל אשר לאל ידו ונגע יראת אלקי' בלבו להשתדל גט אחר ממנו

ושלום מעלתו יגדל בנפשו ונפש דוש"ו וכו' יצחק אייזיק בלאאמ"ו מוהרר"מ הלוי עפשטיין יום כ' י"ט תמוז תקפ"ט האמי'.