חנה אריאל דברים שלא

כמו קודם שנבה"ע שהי' ג"כ אדון עולם אשר מלך בטרם כל יצור נברא ולעת נעשה כל אזי מלך שמו (בחי' נוק') נקרא וכמש"ל קצת ובמק"א באריכות שעיקר בריאת העולם הוא בשביל הנוק'. אבל בבחי' הדכורא הי' בחי' ההנהגה גם עד שלא נבה"ע. והוא כמו דוגמת ענין דשעשוע המלך בעצמותו המבואר בכ"ד. וגם אחר שנבה"ע לא מסתלקת ההנהגה ההיא. ועושה נפלאות לבדו היינו בבחי' סוכ"ע שלמעלה מהרגשת העולמות לעצמן בפני עצמן. אלא שנא' וברוך שם כבודו לעולם מתחדשים נפלאות גם בעולמות שלא כפי הסדר הקבוע והוא ההנהגה הבלתי מוגבלת בסדר וחק הניתן לבחי' המל' דאצי' בבי"ע. וקצת דוגמא באדם הוא מענין המצות שנתנו לנו בסיני שאעפ"י שחטא ישראל הוא וחמצו של מומר אסור כשל ישראל גמור לפי שבבחי' הדכורא אין הפגם נוגע. ולכן בתחלת בה"ע ושכן הוא מתחדש בכל ר"ה שהוא יום שנברא אדה"ר ואמר ה' מלך וגו' שהוא המשכת המל' בבי"ע גם במדרי' אצילות כדרך הנ"ל וכמו ושכנתי בתוכם הנ"ל שהוא בסדר וחק קבוע דוקא ואם אין מחניך קדוש ושב מאחריך ונסתלקה ממנו בחי' ההתפעלות כנ"ל. וזהו כי המשפט לאלקים הוא היינו לבחי' האלקות ממש דבחי' הנוק' במדרי' האלקות (שלמעלה ממדרי' עולמות ונשמות כנ"ל) וזכר כל המעשים לפניו בא לפניו ממש בבחי' ומדרי' אלקות בדרך עלי' ממטה למעלה והם נדונים אם ראוים הם שתתלבש הנוק' בבחי' מדרי' האלקות הנ"ל במלכיות דעולמות עליהם (שזהו כמו באדם שיש לו התפעלות) וזה תלוי עכשיו העיקר בקיום התומ"צ של ישראל ובאיזה אופן ומדרי' מג' מדרי' הנ"ל קיימו המצות ומחשבות אדם ותחבולותיו שבשביל התו' וישראל שנק' ראשית נברא העולם למשכן כבודו בנפש (איש ישראל) ובעולם והוא בנין הנוק' שנבנית בפ' שלם דעשרה מדרי' שכללותם הוא ענין ע"ס (ולמטה בישראל הוא ראשיכם שבטיכם עד שואב מימיך יו"ד בחי' כידוע) והוא כמשל שהמלך בכבודו ובעצמו מכניס א"ע להסתכל בשכלו ודעתו ממש את כל המפעל בכל המדינה שחוץ לגופו שאין זה הענין אלא לפרקים רחוקים דוקא לזמן קבוע. ובכל עידן ועידן הנהגת המדינה הוא ע"י שרי המלוכה והממונים זה תחת זה ובחוק נתן להם ולא יעבור. ועל כולם הוא הנהגת המלך עפ"י חכמתו של עצמו הנבדלת מערך השכלת בני המדינה ובערך חכמתו אין גבול הסדר וחק הנמסר לממונים תופס מקום כלל. ונצייר שאם המלך חוזה כוכבים וע"י המחזה תחייב אצלו איזה הנהגה במדינה לא יביט כלל אל חוקים הנתונים בשערי המדינות (וזה משל לבחי' עושה נפלאות לבדו הנ"ל) אך לפרקים רחוקים מסלק המלך מעליו העסק בחכמתו הנבדלת הנ"ל ומסתכל במדינה לפי ערכה ותיקון המדינה בקיומה לעצמה ואז יש לו נח"ר מהמלוכה על המדינה. ומזה יובן למעלה מ"ש בפע"ח בחי' דורמיטא דז"א שמסתלקין המוחין ממנו וניתנין לנוק' דהיינו שבחי' המוחין דעושה נפלאות לבדו שאין העולמות כפי שהן לעצמן תופסים מקום כלל מסתלקין (כי אם היו מאירים לא הי' מקום לדקדק על מעשה התחתונים בערכם התחתון לעצמם. רק כמה דקוב"ה ידע בגוונא אחרא כידוע בכ"ד ואין זה אלא בחי' הדכורא וסוכ"ע ולא בחי' הנוק' ככל הנ"ל) ויורדין המוחין משקיו דאילנא הנ"ל לבחי' הנוק' דוקא. ואז נק' המלך הקדוש שהוא קדוש ונבדל מהתלבשות בבי"ע הנ"ל. להפקד כל רוח ונפש אם ראוים הם שתתלבש בחי' המלך הקדוש בהם (וכמו האדם אם ראוי שתאיר בו התפעלות כנ"ל) או לא ח"ו. וז"ש בזוהר דעשו אמר לצוד ציד בשליחותו של יצחק מדה"ד שלמעלה היינו לחפש על עונות של ישראל שכל עיקר כוונתו למנוע ח"ו בנין המל' דבחי' נוק' הנ"ל רק שתהי' ההנהגה מסורה לסדר הכוכבים במשמרותיהם וכל צבא מעלה כפי יצירתם שזהו כמו באדם בשרירות לבי אלך בלי הנהגת הראש לגמרי. ולתקן את זאת אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם זכרונו ת וכו'