חנה אריאל דברים של

רק מה שנעשה הארה והתפשטות ע"י כח ההעלם שבכלים וכידוע בתניא ענין יחוד הוי' ואלקים או"כ. אבל מדת המל' היא כמשל ממשלת מלכותא דארעא שמתפשטת בכל המדינה חוץ לגופו של המלך עצמו כמ"כ בחי' הנוק' כחה מתגלה בעולמות כפי ההעלם שבמציאותן לעצמן ממש שהוא כבי' חוץ לכלים דז"א שהן הגורמים שימצא מציאת ההרגשה לעצמן ממש. והנה האדם הוא הגוף ודרועין וירכין הן הן הפועלים כל פועל אבל הראש באדם אינו פועל כלום אלא שהוא מנהיג את כל הגוף. וכמ"כ למעלה ששת ימים עליונים עשה השמים והארץ וכל אשר בם ובדבר ה' וכו' והן הן בחי' סוכ"ע וממכ"ע הנ"ל. והראש למעלה הוא בחי' המוחין דז"א שהן משקיו דאילנא שהוא כמשל ההתחברות דמהו"ע הנפש להשתמש בכלים שלה בגוף שאינן מערכה אלא שאעפ"כ היא מתחברת ומחזקת כח הכלים שלה והגוף כמ"ש במ"א באריכות. וגופא דזו"נ הן ג"כ בחי' צדק ומשפט כפום עובדיהון דב"נ כמ"ש דאפיקת עשר תקונין לאנהגא בהון עלמין. ועיקר ההנהגה באה מן הגוף. וג"ר שהן הראש הן המוחין משקיו דאילנא אל הנהגת העולמות, ומבואר לעיל בפהק"ו פ' ואתחנן שיש בכח מדת המל' בעולמות בחי' עולמות נשמות אלקות. ושכמ"כ הוא באדם מישראל התפעלות הגוף (מאלקות) והתפעלות הנשמה והתפעלות אלקיית. וענין ההתפעלות הוא המביא קיום התומ"צ בעולם שכח המצות נתנו לישראל במ"ת כמ"ש כ"ז הכל באריכות בפהק"ו. ובקיום התומ"צ בבחי' התפעלות הנ"ל נעשה בחי' יחוד קובה"ו ממש למטה דהיינו כח המצות שיש בישראל ע"י מ"ת הן אברין דמלכא. וכח בחי' התפעלות אלקי הוא ע"י המשכן ובית הבחירה ושכנתי בתוכם. וכמ"ש ועשו לי מקדש ועי"ז ושכנתי בתוכם של ישראל דוקא והיינו כח אלקי ששוכן בישראל שהוא בית קבול לאור וכח רמ"ח אברין דמלכא שבמצות כנ"ל ובפה"ק באריכות רק שבחי' שכינה זו מתלבשת בעולמות. במדרי' התפעלות הנשמה הוא בבחי' מט"ט דבריאה והתפעלות הגוף הוא בבחי' מט"ט דיצי'. אבל עיקר ההתפעלות של ישראל אפי' בחי' התפעלות הגוף הוא מבחי' ושכנתי בתוכם. ולכן כל התפעלות מגיע לאלקות ממש. ובכל קיום מצוה בהתפעלות הוא יחוד קובה"ו רק שבהתפעלות הגוף היחוד הוא ע"י מט"ט דיצי' וע"י הנשמה היחוד הוא בבחי' מט"ט דבריאה (התפעלות הגוף הוא בחי' ביטול היש. והתפעלות הנשמה המכרת את בוראה הוא בבחי' ביטול בעצם כמש"ל. ובכונה דלצאת י"ח יצא י"ח הוא בבחי' עשי' סנד"ל שעכ"פ יש שם בחי' הארת השכינה ויש בחי' עלי' לגוף של מעשה המצוה משא"כ בלא אפי' כונה זו אין שם שום עלי' ולא יצא י"ח אף שעשה מצוה כי בן ברית הוא וקבל התו' כמ"ש במק"א) אבל בבחי' התפעלות אלקיית ממש הרי הוא יחוד קובהו"ש ממש. (ומי שאין יכול להתפעל הוא לפי שהשכינה דושכנתי בתוכם המתלבשת בבריאה ויצירה שלו שהן התפעלות הנשמה והתפעלות הגוף הוא בגלות אצל הגוף ומי שיש לו התפעלות בעת ההסתכלות ביקרא דמלכא והתבוננות ואח"כ מסתלק הכל והי' כלא הי' ולא נשאר אפי' רשימו היינו שבחי' פ רחל אין מתוקן אצלו וצריך תקון בתשובה כדלקמן). וכן יובן למעלה התלבשות השכינה מל' דאצי' באצי' בבחי' המל' דבריאה ויצי' וכן בעשי' ע"ד הנ"ל שנק' סנד"ל דשכינה לבוש הרגל והוא של עור המעלים ומגין שלא יתלכלך בטיט חוצות שמתהלכת השכינה בבחי' המל' דעשי' ובנוגה דעשי' ששם השרים. וכמו שבאדם כתיב וסביביו נשערה מאד שכל שהאדם במדריגה העליונה הדקדוק עליו ביותר ודבר מועט נחשב אצלו פגם וחסרון תיקון מכון לשכינתו ית'. כמ"כ יובן למעלה בעולמות שיש סדר וגבול לבחי' שכינה דמל' דאצי' בבי"ע (שהוא כח אלקי במל' כ"ע) על חילי שמיא וממונין דלהון בכל מדרי' ומדרי' הכל בסדר קבוע חק נתן ולא יעבור. וידוע דאתה הוא (ז"א) עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא. ועז"נ ברוך ה' אלקי ישראל עושה נפלאות לבדו שהיא ההנהגה דקוב"ה שהיא