חנה אריאל דברים רעט

הוא א"ל לבריותיו דאתה הוא עשלנה"ע אתה הוא משנברא כו'. הנה זה יובן בביאור מ"ש במאמר פתח אליהו וכמה גופין תקינת להון דאיתקריאו גופין לגבי לבושין דמכסיין עליהון מבואר דגם בחי' הגופין דהיינו דרך כלל בחי' הכלים לאורות לא אתקריאו בשם גופין וכלים רק לגבי לבושין דמכסיין עליהון דהיינו בחי' בי"ע דרך כללות. מה שאין נראה כן בספרי הקבלה דבחי' הכלי וגופו גם בבחי' ומדריגות אצי' הן כלים גמורים ונחשב בהם כל בחי' המדריגות דעי"מ וגדלות במספר ימים ושנים גם קודם שנבה"ע. והמשכיל יבין עפ"י המשל הנ"ל עם הידוע בכ"ד ענין ויהי רעב בארץ וכו' שלשלימות מדת המלכות דכבוד מלכים חקור דבר גלוי לכל העמים העמומים וחשוכים כבודו וגדלו ורב כחו של מלך רב נאצלו י"ס דרצון ושכל ומדות דאנא אמלוך על נפרדים לגמרי (כענין אחד האמת ויש זולתו הידוע) ויקרא בשם הוי' ע"ש הי' והוה ויהי' דקמי' ית' מצוי עכשיו מה שעתיד להיות בסוף יומיא ביטול רוח הטומאה ואחע"ב לעיני כל בשר כי איהו וחיוהי וגרמוהי חד ממש והרי הכלים במדריגות עולם האצילות מצד עצמן חד בבחי' א"ס כמו דאיהו וחיוהי חד. וזה יובן מן המשל הנ"ל שהרצון ושכל כו' שנתחדשו למלך לתקן את בני המדינה היינו שמהו"ע נפשו האצילה מרב כחה בערך חיי הגוף והעולם הזה רצון ושכל לפעולת תיקון העולם. ועדיין אין זה אלא חיי הנפש בגוף ואל מהו"ע הנפש בודאי אין מעצור לכח כבוד מלכותו בערך ואופן מקום מציאותה בעצמותה. וכן הוא בחיים הנאצלים ממנה במדריגת הגוף והעולם. רק שבכלים שהן בחי' ישות מהות הרצון בערך הגוף והעולם. וכן מהות החכמה ומדות בערך העולם הזה שיהי' להם מציאות גלוי בכל העולם לזה צריך לעבודה כנ"ל וזהו רק באדם התחתון דוקא אבל למעלה כבר נאמר אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו' ומציאת כל מהות העולמות וכח ופעולת המלוכה העליונה בהם אינו אלא הארת אור ממהו"ע הי"ס דרצון ושכל וכו' להתהוות מאין דביטול מציאת האור במקורו ליש ודבר בפ"ע ע"י שם אלקים המעלים וכו'. ובבחי' ההתכללות של האור הזה במקורו הרי מציאותו מצוי בערך מציאת המקור הכולל הכל בבחי' א"ס וא"ת. אם כן מציאת הכלי איננו מופרש ומובדל כלל וכלל מן האור העצמי והחיים כמשל חיי המלך במהו"ע הנ"ל עד שאינו עולה בשם גוף וכלי יותר ממה שהוא נתפס בהשגה בשם חיים עצמיים דמהו"ע הנפש דאיהו חד בבחי' חיוהי ובבחי' גרמוהי בהשוואה גמורה כי עדיין אין העולם הנפרד בבחי' יש זולתו ממש נפרד לעצמו. כי שם אין שם אלקים מעלים כלל רק שאתה הוא משנברא העולם ג"כ. וגם במקום ששם אלקים מסתתר לגמרי כחו וגבורתו ב"ה מלא העולם ג"כ. ומאחר שבא האור והכח בערך מציאת העולם הנברא ע"י שם אלקים א"א להיותו נגלה שם במדריגות האורות שהוא בחי' חיוהי הנ"ל. אלא כמו ההתהוות מאין ליש ע"ד האמור פה. כאן נמצא כאן הי' לבחי' הכלים מציאת מורגש להיות עולה בשם ויקרא מהות הרצון נתפס באותיות ומהות חכמה וחסד וכו' נתפס במציאת מורגש שופע ומתפשט בעולמות. וזהו דאתקריאו גופין לגבי לבושין דמכסיין עליהון וכשבא ונמצא בבחי' זו שלימות הגילוי דרצון וכנ"ל, זהו כשיש בחי' עבודת ה' למטה (משא"כ עד שלא בא לידי מדה זו דאתקריאו גופין לגבי לבושין אין נק' בשם עבודה של עבדים כי האור נכלל במאור כאמור). ובפעם הא' הי' בחסד חנם התחברות הנ"ל דאורות לבוא בבחי' דאתקריאו גופין ואח"כ הכל תלוי במעשה התחתונים כשיש בחי' עבודה הנ"ל למטה אז מתגלה בכלים דאתקריאו גופין הנ"ל כמו שהוא בבחי' האורות. והדמיון בזה באדם התחתון הוא הנק' בל"א (קאנטעט) או (ער קוועלט גאר עס איז אזו וויא ער האט גיוואלט) היינו חיבור ויחוד בחי' החיים האצולים ממהו"ע הנפש כנ"ל בכלים המתפשטים חוץ לגופו בעולם. והיינו שגופו ממש מתעדן ומתענג בנועם עונג מהו"ע חיי הנפש האצולים ברצון וכו' הזה. וכמ"כ יובן. למשכיל בנמשל שהעבודה