עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › חנה אריאל דברים

חנה אריאל דברים רסט

Hanah Ariel Dvarim 269 · חנה אריאל דברים · free full Hebrew text

Open in the reader →

פי' שבבינה לבא מבין הדבר שבעולם מתוך דברו של הרב שכן הוא באמת זהו הנק' נבון. וז"ש להם הבו לכם חכמים ונבונים. פי' שכל מה שיושג לכם בבחי' חכמה תראו להתאמץ לשער בלבכם כן בבחי' בינה לבא. אז דוקא יבוא התיקון השלם והגמור ותקבלו אורו של בחי' כ"ה הנ"ל (שע"ז אמר איכה) בכל המדרי' דטרחכם ומשאכם וריבכם כנ"ל. אך אין זה אפשר להם כ"א על בחי' חכמה שתהי' להם אחר סילוקו של מרע"ה. אבל לבחי' חכ' דמרע"ה א"א להם להיות נבונים בה כנ"ל. אלא דוקא משה עצמו זכה לבחי' בינה. והיינו כמ"ש במק"א פי' הכתוב ותמונת ה' יביט עיי"ש. ולכך אמר ואקח אנשים חכמים וידועים. ונבונים בערך החכ' שמקבלים ממנו ע"ה לא אשכח כלל. אבל אחרי כן שתהי' החכמה שלהם שלא במדרי' משה. ע"ז אומר הבו לכם אנשים חכמים ונבונים דוקא. ועי"ז תקבלו אור בחי' כה הנ"ל בשלימות בכל המדריגות

ה' אלקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. והקשה רש"י ז"ל הלא אינם רק ששים רבוא. ה' אלקי אבותיכם (ובפסוק הקודם אמר אלקיכם) יוסף וגו' אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר. ופרש"י בשם הספרי אלף פעמים זה משלי וה' יברך אתכם כאשר דבר היינו מ"ש לא"א ע"ה אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה. ויש להבין מה ענין שני הברכות הלא בכלל מאתים מנה. בפ' ואתחנן לא מרובכם מכל העמים וכו' כי אתם המעט וקשה אם הם המעט איך הי' ס"ד לומר מרובכם. בגמ' אברהם תיקן תפלת שחרית יצחק תיקן תפלת מנחה יעקב תיקן תפ"ע. וי"ל הלא האבות קיימו כל התורה כולה ולמה לא תיקנו רק תפלה ולא כתקנת חז"ל בתורה. עוד י"ל במ"ש אברהם ה' אלקי השמים וכו' ופירש"י עד עכשיו הי' אלקי השמים לבד עד שבאתי והודעתי טבעו בארץ. הלא גם שם ועבר הודיעו טבעו בעולם (ודוחק לומר שזהו מחמת שהוא הי' מכריז והם היו רק דורשים בבית מדרשם)

ארז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. י"ל שזה כמה וכמה מאות שנים שמתאבלים על ירושלים ועדיין לא זכו בשמחתה. וגם הלשון שאמר זוכה ורואה ולא אמר יזכה משמע שגם עכשיו יש מציאות זכי' זו. הנה כתי' כל אשר חפץ הוי' עשה. וכתיב יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו. י"ל הלא כל עיקר וחפץ ורצה"ע ב"ה היא שיתברך שם כבוד מל' לע"ו והי' ה' למלך וכו'. וזה עדיין לא נעשה. וגם במ"ש ישמח ה' דמשמע לעתיד בבחי' יהי' והלא שם הוי' ידוע שהוא הי' הוה ויהי' כאחד. הענין הוא דודאי קמי' ית' אלדח"מ וה'. אחד לעילא בשילוב אדני בהוי' וכענין המלך הגדול והקדוש בשו"א כמ"ש במק"א ושמו אחד לתתא שכמל"ו ומי בכל מעשה ידיך שיאמר לך מה תעשה כי מלכותו ית' בכל משלה. וכל פרטי מדריגות עליונות ותחתונות בריבוי רבבות מינים ממינים שונים אשר חפץ ה' להיות התפשטות בחי' מל' ית' עליהם כבר עשה. ובזה האופן הי' והוה ויהי' הכל עשוי לפניו ית' ועוז וחדוה במקומו גם עכשיו כי כלום חסר מבית המלך וכו'. והשמחה דלעתיד בבחי' יהי' גם עתה לפניו כן הוא. רק לגבי העולמות עצמן שנבראו מאין ליש וכענין מ"ש בס"י עשה את אינו ישנו וכמבואר ענין זה בכ"ד תלוי הדבר במעשיהם בתפלה ותומ"צ. ענין התפלה הוא כמ"ש בזוה"ק שמכריזין מאן בעי לאסתכלא ביקרא דמלכא שזהו ענין התפלה בדרך כלל ופרט להתבונן ולהכיר בגדולתו של ממה"מ הקב"ה ולהתפעל מקדושתו ית' כחו"ח לפושע"ד ולפ"ע מדריגתו ברוב רבבות מדרי' של כאו"א מישראל והאדם נק' מהלך שיכול לעלות מיום לזכות במדריגות עליונות יותר ויותר וכמארז"ל ת"ח אין להם מנוחה אך ידוע ענין אליו ולא למדותיו דהיינו שכל עניני עבודת