חנה אריאל בראשית צד

ובאו במערות צורים ובמחילות עפר מפני פחד ה' וגו' וכו' ומתעכל ההוא תרוד רקב ואשתאר גופא נהורא דילי' כנהירו דשמשא וכזיהרא דרקיע וכו' וכדין כספא שלים וכו' גופא שלימא בלא ערבוביא אחרנייתא דאמר ר"י (אולי צ"ל אמר ר"י) גופא דנהיר ירמי קוב"ה מלעילא וכו' ע"כ. וכל זה נק' יצחק בחי' הצחוק דלע"ל כמ"ש בכ"מ במדרש הנעלם. ויש כאן ב' בחי' הא' דמפני פחד ה' יתעכל ההוא תרווד רקב ואשתאר גופא בנהורא והב' גופא קדישא ירמי קוב"ה מלעילא. וזה פשוט שעיכול התרווד רקב מפני פחד ה' הוא בחי' התיקון בעולם המתנהג עפ"י צו"מ. וגופא קדישא ירמי מלעילא הוא מבחי' עושה נפלאות לבדו באתעדל"ע מלעילא כלומר למעלה מהנהגת העולמות עפ"י צו"מ אלא בחי' המתנשא מימו"ע. ושני הבחי' הם כלולים בקו השמאל דיצחק וע"ש כך נק' יצחק מלשון צחוק כמ"ש במדהנ"ע הנ"ל שאז יהי' השחוק בעולם. ומדת פחד יצחק משמשת גם עכשיו (שהעולם מתנהג עפ"י צו"מ כנ"ל). לתקן ולהכשיר את העולם שיוכל לקבל בחי' הצחוק דגופא קדישא דמלעילא. וכבר נת' שהתחלת התיקון הי' מאאע"ה בבחי' קו הימין ובענין אבות העולם דאורות בכלים דוקא כמשנ"ת פה"ק. וכשאמר לו הקב"ה וגם נתתי ממנה לך בן דודאי היינו בבחי' השתל' והמשכה הקדושה עליונה דבחי' זיווג ויחוד קובה"ו בתחתונים. ולז"א ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד וגו'. דהלא במשנה באבות אמרו בן מאה כאלו עבר ובטל מן העולם. פי' דקים להו דלבן מאה שנה מאיר אור הכתר משרש נשמתו שהוא דוגמת מתנשא מימו"ע דע"י למעלה. ולכן א"א שיבוא ממנו חולדה בעולם ע"ד אבות העולם הנ"ל כי הוא כאלו כבר עבר מן העולם למעלה מבחי' אורות בכלים דאו"א. אך ידוע דאאע"ה האמין בה' דקוב"ה ידע בגוונא אחרא ולא ולד כתולדות העוה"ז הוא אומר כ"א שמבשרו שבהתהלכו לפניו ויהי' תמים יזכה במעשיו הבחי' דגופא קדישא ירמי קוב"ה מלעילא וז"ש ויפול אברהם על פניו כלומר למעלה מהשגתו בבחי' או"כ ויצחק פי' שקבל האמנתו בדבר ה' שיתן לו בבן בבחי' הצחוק דוקא כנ"ל [ומ"ש ואם שרה הבת תשעים שנה וכו' אפשר לפי שהנקיבה ממהרת לבוא מן האיש מגעת היא בתשעים לבחי' הכתר הנ"ל]. והנה איך שנאמר בנוסחת מדרש הנעלם הנ"ל (דאמר בד' או אמר בלא ד') אין ספק דמה שיתברר ויזדכך בעוה"ז כפי שיעור הצו"מ. הוא דירמי קוב"ה עלי' גופא קדישא. ולזה אמר לו (כלומר הלואי) שגם ישמעאל יחי' לפניך שהגם שכבר יצא ממנו ישמעאל ונפרד לעצמו לא ישאר לעולם בפירודו אלא שישוב ויחי' לפניך ויזכה גם הוא לגופא קדישא מלעילא. השיב לו השי"ת לא כמו שאתה חושב שאין התולדה אלא בנעלם ולא במורגש הגופים דלמטה. ואף שהדבר נמנע אצלך בדעת שלימה שלבן מאה שנה יולד. אבל יש תקנה לזה כי שרה אשתך וכמארז"ל שהיא גדולה בנביאות מאברהם על ידה יבא הפועל ממש שתלד לך בן במורגש דעוה"ז. וביאור הענין דמארז"ל שהיא גדולה בנביאות ולא מצינו לה כלל שום נבואה גדולה וקטנה. ויתכן שהכונה דהא ודאי שהיא היתה בכל כחותיה שבגוף מרכבה שלמה כאאע"ה. והנקיבה היא בבחי' או"ח לקדמותו ופניה למעלה דוקא כמשנת"ל פ' וירא אבל הזכר פניו למטה להאיר בעולם דוקא בבחי' עדות דאבות העולם כמובן מהאמור וזהו שהיא גדולה בנביאות כלומר בבחי' היותה מרכבה לאור ה' השורה בקרבה היא מגעת למעלה עליונה יותר ממדריגת אבות העולם שהם כענין אור בכלי דאבא למעלה ובשרה הי' מגיע בחי' האו"ח שעד הכתר (שכדוגמת מתנשא מימו"ע דע"י כנ"ל). גם בחיי גופה המורגשים. ולכן יש בכחה להביא בחי' הצחוק הנ"ל בתולדה גופניות מורגשת בעוה"ז כמו שהיא בחיי עצמה מגעת עד בחי' הצחוק באו"ח שלה ומתפשט בחיות מורגש גופני דעוה"ז ככה תוכל להוליד ג"כ. וממילא מובן עפ"י משנת"ל שבבחי' הלידה דשרה