חנה אריאל בראשית צג

ומסט' דילן מתפרשין מילין היינו כמו שבא להיות חיי עולם ובבחי', או"כ דאו"א דו"נ שמאיר לעולם כולו. אבל בבחי' עצמות ז"א הרי הוא מתנשא מימו"ע ועושה נפלאות לבדו במה שאין בא משם בבחי' גילוי לעולמות. אלא משרש התו' בא בחי' תוס' עוז וכח בבחי' חיי עולם דתורה (שהוא המתייחד למעלה בבחי' הצו"מ דהיינו חיוהי וגרמוהי חד ולמטה בחכמי ישראל הנ"ל). והוא בחי' גילוי דעתיקא בז"א לחדש בטובו גם בבחי' חיי עולם דז"א. ובזה יובן דודאי תחה"מ דלעתיד הוא מן התורה שהוא חיי עולם וכמ"ש בכ"ד שהוא תחיית המלכים שמתו ונסתלק האור למעלה מן המציאות וע"י בחי' התיקון דשם מ"ה החדש עוד כל ימי עולם הוא מתקן את העולמות בהנהגה דצו"מ עפ"י התורה עד שיוכלו העולמות לקבל גם בחי' האורות דתוהו דשם ס"ג כידוע בכ"ד. והיינו התחי' הבאה ע"י צו"מ שמאיר בהן חיי עולם דתורה. אבל תחה"מ דאלי' ואלישע שעפ"י הצו"מ לא הי' להם חיים להמתים כלל גם באור דחיי עולם שבצו"מ (פנימי' אורות בכלים דז"א). והנפש שלהם נסתלקה מן הגוף בהנהגה דצו"מ. ואעפי"כ אמר אלי' תשב נפש הילד הזה אל קרבו היינו שלא עפ"י ההנהגה דצו"מ כלל יבא במקום הצו"מ בבחי' חיי עולם (כי העולמות א"א להם לקבל כ"א עפ"י הצו"מ או"כ דז"א דוקא כידוע) והיינו בחי' תיקון ותוס' אור בבחי' חיי עולם עצמן. מה שאין זה בכח החכם כלל כנ"ל. וזהו שהנביא יכול לעשות דבר שלא עפ"י התו' (שהוא חיי עולם). כלל אלא מבחי' המתנשא מימו"ע [ומה דזוטר דבכו מחי' מתים נת"ל שהוא ממה שיש בכח דחיי עולם דתו' לפי צורך ההנהגה לפי שעה ובבחי' גזירה דשר לפני המלך וכמבו' היטיב לעיל]. וכענין התגלות עתיקא בז"א כנ"ל. אבל מעלת החכמים שהוא בבחי' היחוד דתורה שם בישראל א"א להם לעשות דבר שלא כמשפטי התו' כלל. ומעתה יש להבין שכשהיו ישראל ירודים מאוד ואז גם צור ילדך תשי וד"ל והדינין דצו"מ תקיפין מאוד וא"א לתקנם כלל עפ"י חיי עולם דתו' (ע"ד האמור אלמלי הטיח ב"ז וכו'). הוצרך להיות ע"י בחי' העלאת ניצוצות מלמטה למעלה בבחי' מתנשא מימו"ע ולמעלה מבחי' חיי עולם דוקא ולהביא עי"ז בחי' הסתכלות דעתיקא בחיי עולם דז"א כנ"ל

ומעתה נבוא אל הענין דאאע"ה שנת"ל פ' וירא שתיקן בחי' הזיווג, דזו"נ ממה שנגלה עליו אדון הכל וקיים בזה כהת"כ. יובן למשכיל שלגבי אאע"ה אין זה כ"א בחי' עדות דתו' כי כל קיומי התו' כולה לא הגיע עד בחי' הרגשה גופניית כ"א בבחי' מרכבה וביטול ההרגשה דוקא כמשש"ל. אך לפי שאאע"ה הי' בבחי' קו הימין דוקא אין זה נק' בשם הקמה (כמ"ש ויקם עדות ביעקב). שהרי אח"כ כתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו וגו' והי' גילוי האור דנגלה אדון הכל הנ"ל בבחי' קו השמאל דוקא. עד שבא יעקב קו האמצעי אז הוא מ"ש ויקם עדות ביעקב ולא יצאה ממנו שום תולדה כ"א בבחי' נש"י המושרשים בתו' והוא כמו בחי' לידה מן הזיווג רק שצריך גידול וצמיחה עד שבא זמן מתן התו' בבחי' הרגשה גופניות שלא בבחי' מרכבה ולכן ביעקב דוקא יש חילוק המדרי' דעדות ביעקב ותורה שם בישראל והיינו כשאמר לו ישראל יהי' שמך שהוא שורש ענין חכמי ישראל הנ"ל וז"ש במ"ס הנ"ל שהי' גובה קומתו של אאע"ה כנגד ע"ד אנשים גימט' ע"ד דעדות הנ"ל. ואכילתו ושתייחו כן הי' היינו כידוע דמ"נ ומ"ד שבזיווג הנ"ל נק' בשם או"ש וכמו שכתוב בכתבים בענין ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו וכמו כן הי' להמשיך אור הזיווג דזו"נ בעולמות בבחי' קו הימין שלו כל ימי חייו עד בחי' הנטיעות אשל בב"ש ועקידת יצחק כמש"ש פ' וירא. וצריך לבאר כאן ענין בחי' ומדרי' יצחק וגם ענין הצחוק דאברהם ושרה, ולהבין כל מה שהערנו לעיל. במדרש הנעלם פ' וירא קי"ו סע"א לבתר ההוא יומא רבא וכו' מתטמרין כולהו בעפרא כבקדמייתא מן קדם דחילו ותקיפו דקוב"ה הה"ד