חנה אריאל בראשית סד

עצמו יש לו כעוברה שהריחה ולוחשין ומלחשא תלוי בולד עז"נ בבטן ידעתיך ולא מלחשא עליו הוא אומר זורו רשעים מ"מ אינו בבחי' התפשטות כח שלו לחוץ אלא מובלע באמו כאחד מאברי' שהשינוי הנעשה באבר א' גורם שינוי בכל הגוף. וכמ"כ בנ"י אף שיש להם בפנימי' כח שלהם של עצמן דבנ"י. לא יוכל להתפשט לחוץ בארץ לא להם דמצרים. אך כי תקראנה מלחמה ועלה מן הארץ כלומר מלהיות מובלע באמ"צ כנ"ל אלא יצא לחוץ וכבר יש לו כחות חיצונים ממה שהוא רב ועצום ואז ידחו את כל האחוריים מפני גילוי הפנימי' דרצון העליון שבהם. ע"כ וישימו עליו שרי מסים למען ענותו כו' שיהי' בחי' הישראל הירושה מאבות הנ"ל מעונה ונלחץ שלא יהי' לו מקום להתפשט כמו ענין טרדת עול הפרנסה בדקדוקי עניות שמעבירין את האדם על דעתו וע"ד קונו. ויבן ערי מסכנות לפרעה שנעשה כמו בנין חזק לעניות זו להיות העניות עני בדעת כמו מעבירין כו'. ואפשר לרמז פיתום ראשון ראשון פי תהום בולעו שגם אם עולה זכרון בוראו על לבו נבלע בתהום שלמעלה מן ההשגה ודעת מחמת הדקדוקי עניות והטרדות. וכן רעמסס ראשון ראשון מתרוסס לרסיסין קטנים כבלבול הדעת והשגה ובזה תהי' מצרים בטוחה שלא יהי' לישראל עלי' ממנה כ"א אדרבה ירידה ח"ו. ועדיין הי' פרעה מודה שיש לישראל ענין אלקי רק שהוא נלחם עמו שלא יתגבר על עמו מצרים כולה. ואח"כ וימת מלך מצרים כמו בחייהם קרויים מתים תוקף הקליפה וכענין האפיקורסות שכתב הרמב"ם ז"ל שאומר שאין שום מדע בא מן הבורא בלבות בנ"א וז"ש אח"כ לא ידעתי את ה' כי אין שום מדע ומי ה' אשר אשמע בקולו כי רם על גוים ה' כאפיקורסות הפליסופיא שאין שייכות להבורא עם עניני העולמים. ובזה הי' שעבודו על בנ"י עצמם שלא יזכר שם ישראל כלל אפילו מעונה ודחוק כנ"ל. ויצעקו בנ"י אל ה' בצעקה פתאומי' וטבעיות שכח הישראל והיהדות עצמו צועק מן הלחץ. ויזכור אלקים את בריתו אשר כרת להיות לאלקים לזרעם. ועי"ז וידע אלקים וגם מרע"ה נולד והענין הוא שנתחדש מציאות בחי' הד"ע למעלה בי"ס דז"א ולמטה במרע"ה [והא בהא תליא שכשיש מקבל למטה נמצא הענין למעלה כענין אתם עדי ואז אני אל כידוע] וענין הדעת הוא חיצוניות הראוי לכתר בערכו וכלומר שמה שהיו האבות מרכבה אליו ממטה למעלה על ידי שנגלה בהם כח פנימי' רצוה"ע דאסתכל באורייתא כנ"ל והיא הרגשת והתפעלות מרצוה"ע בעצם וע"י הדעת בא ענין הרצוה"ע להיות נודע גם בעולמות בבחי' ידיעה עכ"פ ממנו. וזה יובן עם ביאור מה שאמר יוסף את אשר האלקים עושה הראה את פרעה פי' אשר אלקים עושה נפלאות גדולות לבדו ואין שום גילוי מכח:

מעשהו בעולם אף שבודאי פועל איזה שינוי עכ"פ בעולם עדמשנ"ת בענין גידי הרצון הנ"ל אך אינו בגילוי ואינו בדוגמא אל הרצון עצמו. אך בחלום הראה את פרעה כלומר שהביא את רצוה"ע אל גילוי לפרעה ויחייב ענין הרצוה"ע בעולמות להיות השובע והרעב אח"כ שהוא ודאי בא מפנימי' רצוה"ע ב"ה לסבב ירידת מצרים ועלייתם משם. וככה יובן שבא רצוה"ע ב"ה אל בחי' הידיעה בשרשא דכ"ע ובמרע"ה בבחי' ידיעה והרגשה מלמעלמ"ט והוא באופן שמה שקיים אאע"ה בבחי' מרכבה הנ"ל ממטולמע"ל את כל התו"כ שהוא פנימי' א"א רצוה"ע ב"ה. הוא הדבר שבא מלמעלה למטה בבחי' ידיעה וההרגשה דד"ע מלמעלמ"ט והוא חיצוניות הראוי לכתר בערכו (עמ"ו כל הענין באריכות) ועי"ז נעשה ה' איש מלחמה עם מה שיונק מעורף דאחיריים דרצוה"ע ב"ה ושלח אותות ומופתים ממל' דקדושה אלקי' עשרה מכות למל' דקליפה דפרעה ומצרים עד שלא יכלה המל' דפרעה לשלוט על ישראל ולענותם כבתחלה ולא זו בלבד שהוציא את בחי' ישראל שלהם לחירות עולם אף גם נגלה עליהם מלמעלמ"ט ממ"ה הקב"ה שהקדוש העליון דעתיקא וז"א כ"ח נגלה עליהם בבחי' היחוד והזווג דגדלות למעלה בעת ורגע דיצ"מ