חנה אריאל בראשית טו

פרשה בראשית

וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ וכל עשב וכו' כי לא המטיר וכו' ואדם אין לעבוד את האדמה. אפשר לכוין בזה הפסוק ענין מ"ש בסה"ק ענין הזיווג דשמ"ע ומתחילין לומר מה"ר ומוריד הגשם. ועדיין אין אומרים ותן טל ומטר עד ב' חדשים אחר התקופה. ובפסח מפסיקין. ובשביעי של פסח קריעת ים סוף. ענין לידת הנשמות שנתעברה מהן הנוק' בזיווג דשמ"ע כמ"ש בסה"ק. וידוקדק לשון הפסוק בג' לשונות שנזכרו בו שדה וארץ ואדמה. גם מה שכתוב ואדם אין אחר שכבר אמר כי לא המטיר. דלכאורה מה תועיל עבודת אדמה אם לא המטיר. יש להבין מה שבעשרת ימי תשובה אומרים המלך הקדוש. שהמלוכה בבחי' קדוש ומובדל למעלה מעלה וכמו שאומרים בראש השנה ובו תנשא מלכותך. ואיך תיכף אחר תפלת נעילה ביום הכפורים שאז הוא עלי' גדולה ביותר כמ"ש בסה"ק שהנוק' עולה עד עתיק. אז פוסקין לומר המלך הקדוש. גם להבין מ"ש אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני. הלא מדת המלכות היא אחת מהספירות שנאמר אני הוי' לא שניתי והוא מלך עולם בטרם כל יצור נברא וכו'. וגם להבין מה שכתוב בענין הנסירה שקודם הנסירה הי' פני' למטה. והאחוריים דבוקים דופן א' לשניהם. וע"י הנסירה נעשה לה אחוריים למטה ופני' למעלה עד שבש"ע נעשה זיווג ממש פב"פ וכבר נז' מזה פ' האזינו (ד"ה זכיר ימו"ע). בזוהר הקדוש בענין התהוות העולמות בריאה יצירה עשי' מאצילות נק' אתגליפו אתוון וכן בתיקונים ובעה"ק דמשל הבריאה כחקיקת אותיות השם בחותם של מתכות וכדומה. ויצירה כאותיות החותם הנעתק בשעוה וכו'. והענין דעיקר אמיתת מציאות העולמות. הוא עולם אצילות שהוא נאצל מאא"ס חלק קטן נבדל מגדול כמ"ש במ"א וזהו ודאי מציאות אמתי והוא עולם מלא שמים וארץ וכל צבאם מלאכים ונשמות ודצ"ח. ועולמות בריאה יצירה עשי' אינם רק גילוי אותו העולם למי שאינו יכול להשיג ולראות את עולם האצילות כי הוא בלימה ולמעלה מהשגה והבנה. רואה הוא את עולם האצילות ע"י מסכים ופרסות בבחי' עולם הבריאה. ומי שאינו יכול להשיג גם את מדרי' עולם הבריאה. יראה הוא את כל העולם דאצילות ע"י עוד מסכים ופרסות מפסיקות עד שהעולם דאצי' נראה בבחי' ומדרי' עולם היצירה וכן יובן בעשי'. והסבר הענין עד"מ וכמ"ש כי שמש ומגן ה' אלקים. שהשמש יש לו נרתק שלולא הנרתק לא הי' אפשר לראותו כלל מפני תוקף הבהירות הגדולה וגם עין לא תוכל לשור ולהשיג בכח הראי' את קצותיו מרוב גדולתו שהוא יותר מק"ן פעמים ככדור הארץ עם תוקף הבהירות האור המאיר בלי מגן אך ע"י המגן נעלם תוקף אורו ורואים את השמש איתו ממש כדור קטן ובערך מהות אחר שאינו כלל כמהות השמש בלא מסך המגן עד שהוא כמו מציאות אחר ממש שלא כמציאות השמש כמו שהוא בעצמו ואעפ"כ את השמש עצמו רואים וממילא מובן שמי שרואה את השמש כמו שהיא בלא נרתק אין מציאות מדרי' זו שאנו רואים את השמש נחשבת למהות מציאות כלל. ובאמת היא אין ואפס לגבי אמיתת השמש כמו שהוא. וככה ממש יתבונן המשכיל ענין בריאת עולמות בי"ע מאין ליש דהיינו שנברא בחי' ומדרי' שיהי' עולם האצילות בכל פרטיו נראה במדרי' עולם הבריאה שמציאות הרגשה וראי' זו היא אין ואפס ממש נגד אמתת עולם האצי' אך בכחו ית' הכל יכול נעשה מאין ליש. שמציאות עולם הבריאה לגבי הנבראים הוא יש ומציאות גמור. אך מובן מזה שכל מה שנעשה ונפטל בעולם האצילות בכל פרטיו נעשה ונראה גם בעולם