חנה אריאל בראשית קמט

הבנים עצמן שאינם בבחי' שלימות המרכבה דמדריגתם כמו שיעקב דוקא נק' שלימו דאבהן ולא אברהם ויצחק שלא פסקה מהן עדיין הזוהמא כנזכר לעיל. על זה השיבו השבטים ואמרו שמע ישראל (אבינו) ה' אלקינו (שאנחנו מרכבה אליו הוא) ה' אחד ביחוד גמור עד שאין אתנו שורש פורה שום פירוד חס ושלום. מזה הבין יעקב אבינו עליו השלום שמה שאי אפשר לגלות להם הקץ להדיא אפי' ברזא דחכמתא (והיינו דוקא קודם מתן תורה אבל לאחר מתן תורה קבל משה הכל מסיני ומסרה ליהושע ויהושע וכו' באופן שבדרך רזא דחכמתא נגלו כל תעלומות ובפרט להאשכולות ואתפשטותא דמשה וכו') היינו ודאי משום שעכשיו צ"ל עדיין העבודה הכללית בעולמות בבחי' קבלת עיל מלכות שמים ובביטול היש דוקא ועל ידי זה דוקא יוכל לעלות ולבוא עד מדרי' ידיעת התורה ורזא דחכמתא על דרך הנזכר לעיל בענין מצות ידיעת התורה. ולכן פתח הזקן ואמר ברוך שם כבוד מלכותו דוקא. שלעולם ועד שהוא בחילופי אתוון דאחד כידוע וכמו שכתוב בתניא. ועל ידי זה באמת יוכלו להגיע גם למדריגות ישראל דתורה כנזכר לעיל. וכמו שכתוב בכתבים דסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה היינו ענין תפלה שהוא בחי' סולם ודרך עלי' כתפלת עשי' ויצירה וכו' עד האצילות ואורייתא היכלא עילאה דקודשא בריך הוא. ועל ידי עליות בסולם דתפלה אפשר להגיע לבחי' התורה. וזהו שאמר להם אחר שנסתלקה השכינה (באמרו באחרית הימים. כנזכר לעיל) הקבצי ושמעו בני יעקב וכבר נתבאר שלשון קבוץ הוא בדבר המזומן. היינו שבבחי' עבודה במרכבה דבריאה גופא יהי' בבחי' הקיבוץ דכל הכחות בהכנה שלימה בכל האפשרי להם על ידי בחי' היניקה התמידית שלהם בבחי' בני יעקב אביהם. ושמעו הוא לשון הבנה שאחר הקיבוץ (כי יש בחי' שמיעה שהיא דוקא גורמת הקיבוץ ואסיפה כדלקמן) והוא כמו ענין אין עומדין להתפלל (ולעלות בסולם כנזכר לעיל) אלא מתוך כובד ראש בהכנעה כדפירש"י והיינו מתוך הרהורי תשובה בחרטה גמורה מעומקא דליבא ועקירת הרצון מכל נדנוד חטא ועון. שעל ידי זה יוכל לבא לבחי' שמע לשון שמיעה טובה כמו זכאה מאן דמליל על אודנין דשמעין (דער הערין טיף בל"א) ישראל קאי על כח הנשמה בגוף וכו' דהיינו להבין ולהשכיל היטיב יוקר מעלת התורה ומצות שעוסק בהן דאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד. וכענין מ"ש רשב"י ז"ל שהי' רוצה לבקש שיהא לאדם שתי פיות שלא ידבר מילי דעלמא בפה שמדבר בו דברי תורה וכדומה בכל מילי דשמיא שענינם ושרשם ופעולתם למעלה הוא מאד נעלה. ועד"ז הוא ענין הקבצו ושמעו בני יעקב הנ"ל. ועי"ז דוקא תוכלו לבא לבחי' השמיעה הגורמת הקבוץ והאסיפה. והוא ענין התפעלות בנר"נ הבאה מלמעלה מבחי' פרצוף ישראל שעי"ז מתעוררים ומתקבצים הכחות דנר"נ בגוף בכל קומתו כנ"ל. וזהו ושמעו אל ישראל אביכם

אוסרי לגפן עירה וגו' קאי אלדעיל מיני' עד כי יבא שילה וגו' שהוא משיח ונק' משיח אלקי יעקב בחי' דכורא ואעפ"כ נק' מלך המשיח בחי' מל' שהוא נוק' והיינו לפי שתהי' אשת חיל עטרת בעלה. וזהו ולו יקהת עמים שאז יתבררו כל הבירורים מן הקליפות וממילא יתבטלו כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. ואז תהי' עלי' עליונה למדת המל' שהוא עולה עד הכתר וז"ש ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו כמצות רצונך שהרצון נק' כתר כידוע אבל עד כי יבא שילה כלומר קודם לכן אין עלי' עליונה למל' אלא פנים בפנים כמ"ש פנים בפנים דבר ה' עמכם. במ"ת. והיינו מה שמפרש אח"כ אוסרי וגו' כלומר עד שלא יבא שילה שהוא משיח אלקי יעקב להיות כמצות רצונך מה הוא עושה אוסרי לגפן עירה בחי' אחת ולשרקה בני אתונו בחי' ב'