חנה אריאל במדבר רלה

נעשה בזה כח ועוז לנשמות השרשיות שיוכלו להמשיך בגופם חיות מפו"ע ושכר מצוה מצוה ממש רק שקודם שלימות הבירור הי' בא להחיות את הגוף בהלבשה חיצוניות דוקא וד"ל וזה הי' בזכות משה שהוא אשר שם התורה לפני (ר"ל לפנימית) בנ"י והכנה שיוכל הגוף לחיות מפנימי' זו הוא המן. מבואר שהפנימי' והחיצונית הכל דבר א' וכן ענני כבוד הי' בזכות אהרן. וענין ענני כבוד יובן ממצות הסוכה דחג שהוא זכר לענני כבוד וידוע דמקיפים דסוכה הם בחי' וימינו תחבקני כאדם שמחבק בידו לחבירו מאחוריו שלא יוכל להפרד ממנו. ככה מבואר בפע"ח דמחבק לאחוריים דנוק' פי' שהוא שמירה ומקיף לבנ"י שאפי' בעסקם במו"מ ומילי דעלמא דיוקנין עליון נשאר בם בבחי' מקיף ומחבר ג"כ עכ"פ שלא ליפרד לגמרי ח"ו. ממילא מובן שענ"כ במדבר פעלו ג"כ בחי' הארת המקיפים הנ"ל על השרשיים כנס"י ובאופן שאיתו הקשר וחיבור שנעשה ע"י המקיפים יגיע גם לחיצוניות הגוף כמו שיהי' לע"ל שהגוף והנשמה יחי' ממקום אחד כנ"ל. ולכן נתגשמו המקיפים הללו והי' להם למחסה ולמסתור מזרם ומטר ומאבני בליסטראות של שונאי ישראל

ומעתה יש להבין ענין הבאר שבזכות מרים. באר הוא מים חיים. ויש להבין למה מי הבאר דוקא נקראים מים חיים ולא מי הנהרות אפי' ד' נהרות שנמשכי' מנהר היוצא מעדן. ומהו ענין לשון חיים שנאמר במי הבאר. אמנם ענין הבאר הוא מעיין הנובע מעמק תחת לארץ שאחרי שנתעלמו המים כ"כ עד שבאו בקרב הארץ בגסותה ועביותה והוא קצה האחרון להעלם החיות שבמים שיורד מנהר היוצא מעדן שבמציאותו ואח"כ בפרידתו לד' ראשים היא ירידה והעלם אחר העלם עד שנתעלם בחי' חיותו של המים ומציאותן לגמרי בגשמיות עפר הארץ או באבן וסלע וצור. ואח"כ בוקע כח המים את הגשמיות עפר הארץ ונובע ממטה למעלה. הרי נגלה בזה בהמים כח הראשון שהי' להם בהתחלת מציאות אור הנהר מעדן ולמעלה מעלה מאד נעלה יותר אותו הכח הוא הנותן נביעה למים הללו ממטה למעלה שיעלו בבחי' אור החוזר ונעוץ תחלתן בסופן. וכללות תועלת המים לבנ"א הוא לשתי'. ועני השתי' ידוע מאמר רז"ל אכל ולא שתה אכילתו דם. וי"ל מהו הגריעות בזה הלא המאכל צריך להתהפך לדם. ודם הוא הנפש, אמנם ידוע אדם הוא א' ד"ס. וא' הוא חלקי המים שבדם שהוא בלחלוחית מימי הבא מן המוח שהוא קר ולח מבליע את הדם באברים ועי"ז הוא אדם בר דעת ומוח שליט על הלב. אבל אכל ולא שתה אין הדם נבלע באברים להיות אדם דוקא. וככל הנ"ל יובן למשכיל למעלה בחי' מי הבאר שהם בחי' מים תחתונים שעולים ממטה למעלה דוקא וממקום היש ודבר נפרד דוקא שהוא בא מהשתלשלות מדריג' העולמות כנ"ל שיורד ומתעלם בהעלם אחר העלם עד שבא בהעלם דקליפות דנוגה או למטה ביותר. וכשעולה התעוררות ממקום ההעלם התחתון הנ"ל נק' מים חיים פי' שהתפעלות הזיו הוא בחי' אור חוזר ונעוץ תחלתן בסופן שמאיר בזאת ההתעוררות עוררות מהארת המאציל בנאצלים הראשונה שהתחילה המשכת השתלשלות מדריג' ההעלם ובוקעת מעומק תחת ועולה למעלה בבחי' העלאת מ"ן והעלאת המ"ן הוא בחי' שתי'. כידוע בענין לבנת הספיר. להבליע הדם הבא ע"י אכילה שהוא התומ"צ כנ"ל באברים של הגוף בבחי' החיצונית בהבלעה ממש. ולכן הבאר הי' לישראל ע"י מרים שהיא נוק' כמו למעלה באר ר"ת בידך אפקיד רוחי העלאת מ"ן דנוק' עליונה ובזכותה הי' לישראל במדבר בחי' ההתעוררות מעומק תחת הנ"ל בבחי' אור חוזר וזהו בבחי' הרוחניות ומדריג' חיות הנשמה. וכמו כן בגשמיות יצאו מים מן הסלע שהוא תכלית הגשמת עפר הארץ ושתה העם. ויציאה זו דמים מן הסלע לא טבעיית היתה כלל רק בזכות מרים שגרמה העלאת מ"ן מעומק תחת פעלה פעולה גם בגשמיות לשתי' גופניות