חנה אריאל במדבר רלג

כמו שהיא שבכחה ג"כ להביט תמונתו ית' והוא הנק' אתפשטותא דמשה בזוה"ק כן עשה את המנורה

לפרשה חקת

המה מי מריבה א שר רבו בנ"י את ה' ויקדש בם ובפינחס הם מי מריבת קדש. ומקודם לכן תיכף אחר קי"ס בחורב וילונו העם על המים נק' מסה ומריבה. ויש להבין מה נשתנה תלונות העם על המים להקרא בשם מריבה ובחורב נק' בלשון כפול מסה ומריבה. יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בנ"י לכן לא תביאו וכו' לפי המוסכם שהחטא הי' מה שהכה הסלע וה' אמר ודברתם ולא הכאה. א"כ מה חטא אהרן הלא מסה לבדו הכה. גם להבין מיש לא האמנתם להקדישני מה יפלא יותר כשיתן הסלע מימיו ע"י הדיבור ממה שיש פלא אם יתן ע"י ההכאה ולמה נק' להקדישני ע"י דיבור דוקא. גם במה קיים מרע"ה מצות ה' שעכ"פ אמר ודברתם אל הסלע לו יהא שהי' סבור שלקיחת המטה רמז על הכאה מ"מ למה עזב מה שמפורש יוצא מפי עליון ודברתם וכו' בדברי רז"ל מתנה טובה הנחיל משה לישראל בהכאת הסלע והוא הפלפול. ויש להבין מה ענין הפלפול להכאת הסלע

כתיב ונועדתי שמה לבנ"י ונקדש בכבודי. פי' עדת ישראל יהיו מקודשים בבחי' כבודי ע"י ונועדתי דוקא. הנה ידוע שבג"ע נהנין הנשמות מזיו השכינה. ויש להבין בזה הא מליא כל ארעא זיו יקרי' שהוא בחי' שכינה ומה ששכר הנשמות בג"ע הוא זיו השכינה ובלק"א אמר שהוא זיו תורתם ועבודתם וגוף התומ"צ הוא לעוה"ב אחר התחי'. ידוע בע"ח ובסה"ק שעליית הרצון לברוא עולמות הוא ממח' אנא אמלוך. ולכאורה הלא הוא אשר מלך בטרם כל יצור נברא. וכמו שאין שינוי במהו"ע כך אין שינוי במדת מלכותו ית' ולכן מלך בטרם כו'. וגם אחרי ככלות הכל לבדו ימלוך. א"כ סוף סוף מה הכונה בבריאת העולמות. ומבואר הטעם ע"ז בספרים להיות כבי' תענוג תמידי אינו תענוג לכן עלה ברצונו כבי' לברוא בחי' עולם מל' העלם והסתר שיהי' אל מסתתר וימצא בחי' יש ודבר נפרד בפ"ע ומעט מעט תופע עליו נהרה בבחי' מדת המל' בעילוי אחר עילוי בבחי' א"ס שלמעלה עד אין קץ ויהי' כבי' התענוג ממדת המלוכה המשך זמן רב. וע"ז אמר בע"ח שהי' אור א"ם מתפשט ולא הי' מקום לבחי' העלם העולמות מאחר שהאור הוא א"ס לו מי יעלים עליו. ולזאת צמצם א"ע צמצום מ"פ הידוע בסה"ק ובתוך המקום הפנוי שייך ענין מציאות העלם העולמות אבי"ע אבל בחי' המאציל אין נק' בשם בחי' עולם כי הוא הוא בחי' העצמות האוא"ס בלי לבוש והעלם כמ"ש בזוהר דעלי' איתמר אני אני הוא ואין אלקי' (שהוא מגן לשמש שנק' הוי' כידוע) עמדי. ואע"ג שנזכר בספרים לשון עולם א"ק ר"ל שנק' עולם לגבי אבי"ע שיוכלו להיות בבחי' העלם משא"כ קודם הצמצום והמשכת הקו לא הי' אפשרות לעמידת העלם העולמות. אבל בחי' עיגולים ויושר דאד"ק בבחי' עצמותו לא נתעלם בו אור הא"ס רק שנתצמצם וכו' (וכל זה הענין וגם ענין תענוג תמידי, הנ"ל מבואר במ"א באריכות ע"ש). וזהו ענין מ"ש דבמה"ק דאד"ק צופה ומביט אבי"ע בסקירה אחת, דר"ל בחי' מחשבת המלוכה דעצמות אא"ס שהיא בטרם כל ואחרי ככלות כנ"ל היא היא פנימי' ועצמות המלוכה דעולם שכל עצמות מציאות העולמות הוא רק העלם והסתר מחשבת מלוכה זו והעלם והסתר זה בא להיות בחי' יש בבחי' מדריגות רבות של עולמות דאבי"ע (ופנימית ועצמות המלוכה הוא רזא דאורייתא ועד"ז יובן אסתכל באורייתא וברא עלמא וענין המדריגות בדרך כלל הוא בחי' צמצום והעלם אחר הצמצום