חנה אריאל במדבר רכח

הוספה לס' חנה אריאל ספר במדבר

מהדרושים שהגיעו לידינו אחר גמר סדור הספר

לפרשה בהעלתך

בהעלתך את הנרות כו'. עד כן עשה את המנורה. הקושי' ידוע' בכתב (פ' בהעלתך הב') במ"ש אל מול כו' יאירו ז' הנרות ובאמת אינם רק ששה כמ"ש רש"י ז"ל. והוא ז"ל הרגיש בזה אך פירושו דחוק. ולהבין זה יש להקדים בענין שידוכים בכלל מה שנוהגים עתה בזמן הזה לכתוב תנאים קודם. והאירוסין עם הנשואים יחד הם בדורות האלו ובודאי לא דבר ריק הוא כי מנהג ישראל תורה הוא. ותחלה יש לבאר ענין אירוסין ונשואין מה ענינם. ויובן זה בהקדים ענין ב' מדריגות המבוארים בכתב הנ"ל היינו ענין התעוררות הנשמה לברוח מן ההסתר שיש בזה גופא ב' מדריגות (כמבואר שם דרוש הנ"ל) היינו בריחה מן ההסתר לבד ורצונה לחיות באופן אחר וענין לאסתכלא ביקרא דמלכא (המבואר שם דרוש הנ"ל) ושם יש ג"כ ב' מדריגות הנ"ל]. ולהבין זה הנה כתיב וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'. והקושיא ידוע איך שייך ידיעה בו ית' אחר שממך הכל ואפס בלעדו איך שייך לנברא האפיסי שידע את בוראו האין זולתו. אך הנה פי' ידיעה זו הוא בחי' הכרה באלקות (בל"א דער הערין גאט אין כל הפרטים). ובתחלה יש לבאר ענין הנשמה מה ענינה. הנה פי' נשמה מבואר בכתבים (דרוש תזריע) שהוא ענין התקבלות אלקות. ויש בזה ב' מדריגות בחי' מקיף (והוא בחי' אמונה) או בבחי' פנימי (והוא בחי' הדעת הנז'). דהנה באמת אנו רואים בדור הזה שההסתר אלקי הוא ביותר במוח ולב ועכ"ז אנו רואים בכל איש אשר בשם ישראל יכונה. בכל עומק התקשרותו בכל כחותיו לעניני עוה"ז עכ"ז יעזוב כל עסקיו הנוגעים לחיי נפשו ממש לרדוף אחרי המצות אשר יבאו לידו בתוקף עוז בתכלית ההידור ובודאי לא דבר טבעי הוא אחר שהוא נגד טבעו המקושר בענינים גשמיים. אלא מוכרח לומר שהוא כח אלקי המלובש בו המכריחו בזה אך שהוא רק בבחי' מקיף ואינו מאיר בפנימית כחותיו במוח ולב. פי' שבפנימית ההסתר גדול ביותר אך ורק כח הנשמה אינה בו כ"א בבחי' מקיף. לכך כשמוצאה דבר שתפעול פעולתה בו וע"י בגוף שם תשלח פארותיה. כי ענין הנשמה הוא רק לדבקה בו ית' בכל הכחות. רק מצד ההסתר אשר בכחות הפנימי' לא תוכל להוציא מגמתה מכח אל הפועל רק במצות מעשיות אשר המה מגיעים באמת עד נקודה העצמי' (נקודת היהדות) שם תמצא מקום אשר תוכל לפעול פעולתה. והוא ענין ופי' האמונה בכלל כי פי' אמונה הוא מלשון כאומן את היונק (בל"א צו גיצויגינקייט און קלעפיקייט צו אלקות). והנה בדור הזה דור היתום הנק' עקבות משיחא פי' שהנשמות אינם רק בבחי' עקביים. פי' שכח הנשמה שהוא דביקות בבורא ית' אינו רק למעשה בפו"מ (כידוע בענין רגלים שהוא בחי' נו"ה הנק' תרין ירכין) לקיים רצונו ית' בקיום המצות**חסר קצת**. כל עצמותו ית' כידוע לי"ח. וזהו בא חבקוק והעמידן על אחת. פי' כי כל התרי"ג מצות אינם רק לעשות כלים מכלים שונים** חסר קצת** ית' הפשוט בתכלית הפשיטות והיא היא בחי' האמונה. דביקת כל הנבראים והיצורים והנעשים בו ית' האפס בלעדו. והנה בגלות מצרים הי' גם בחי' האמונה הזאת מכווצת בתכלית הכווץ אצל נש"י, כי הי' קודם קבלת התורה ומצותיה.