חנה אריאל במדבר רכד

יכול. ולכן דוקא במדרי' עליונות שהן דוגמת התלמיד חבר הנ"ל הי' יכול להתקיים בהן בחי' האורות (שהן דוגמת הדעתא דרבי'). אבל כשמשתלשל למדרי' התחתונות ובחי' הביטול אין בהם לפי שאין בחי' הכלים הבאים לעשות ההתהוות באים בבחי' הביטול ה"ז דומה לתלמיד שאין שפתותיו נוטפות מור (וגם שהרב שונה לעצמו כנ"ל) ע"כ אין מתקבלים בחי' האורות בתוך הכלים ומסתלקים לעצמות שלמעלה ממדרי' ההתחברות עם הכלים לעשות התהוות היש ודבר (כמשל הרב שעוסק אח"כ בענינים אחרים שגם אצלו מסתלקת הדעת מן האותי' וחבורם עם מהו"ע נפש הרב הוא למעלה מהדעת כנז' קצת למעלה (ומבואר בעמ"ו סכ"ז). ולכן גורם שני דברים. הא' דוגמת השכחה והוא שרש להתהוות בחי' ההעדר (כי גם ההעדר נברא הוא כי אין שום דבר נעשה מעצמו). דהיינו שרש להתהוות בחי' הקליפות שמאפס ותהו נחשבו וסופם שאת רוח הטומאה יעביר מן הארץ לגמרי. והב' היא דוגמת מה שנשאר אצל התלמיד בטעות. הוא מה שנפל למקום הקליפות ויש להם יניקה ואחיזה בניצוצי קדושה שנשארו תוך הכלים הנשברים שהם כדמיון אותיות שאין להם חבור זה עם זה מפני שנסתלק אור הדעת המקיימן על הסדר ויכול לבוא מן השכל (שעכ"פ הי' בהן מתחלה) סיבה להורות טעות. וכן הוא ע"י הסתלקות האורות נסתלק החבור מן הכלים וזהו שבירתן ועי"ז יוכל לבוא מניצוצות שנשארו בהם (קצת עכ"פ) יניקה לצד ההיפך והן החיצונים והקליפות. וכלומר שמכאן הוא שרש ומקור בחי' הפירוד הגדול של ההיפך. דהיינו כי הנה אויביך ה' שהן הקליפות שיונקים גם הם התהוותם מהקדושה. והניצוצות הללו עתידים שיעלו ויתבררו מן הקליפות. וממילא מחמת השבירה הנ"ל נעשה ביטול למציאות עולמות שהגם שנתחדש התהוות איזה ענינים מ"מ בטל מציאותם אלא הן הן אחוזים בבחי' למעלה מן המציאות (כמו שיתכן לומר שא"א למצוא אותם אף שבודאי ישנם). אמנם התיקון בא ע"י שם מ"ה החדש שהוא אור חדש ממהו"ע אא"ס ב"ה דלמחתב"כ ועילאה על כל עילאין דקמי' כולא ר"ל כל מה שאפשר להיות מתהווה מבחי' מדרי' כל יכול שרש הספי' והמלכים שמתו הכל כלא ממש חשיב נגד אור מהו"ע ית' והאיר משם רק הארה זו בלבד דכולא קמי' כלא (כלומר לא הארה יותר גדולה מזה דהיינו לומר שיהא איזה גילוי ממש ממהו"ע ית'. ויש לדמות לזה קצת ענין ידיעה בדרך שלילה). והארה זו אף שמצער היא מאד מאד בגוף ההארה. והיא ג"כ באה בכח הביטול שיתבטל נגדה כל נמצא. אעפ"כ ההארה המצומצמת עד למאד וכח הביטול שיש בה הן הן אור פני מלך וחיים יותר ויותר עד אין קץ מכל הכחות שנאצלו מבחי' כח הכל יכול באו"כ דנקודים משם ס"ג כידוע. וע"י הביטול הזה תחי' את כלי המלכים שמתו ונתפרדו מהיות מכילים שום דבר ולהמצא מהם גם הוראת ההיפך שיהיו הם מכילים את אור הביטול משם מ"ה החדש ויתבטלו נגדו. וע"י שבא אור הביטול תוך בחי' וכחות עליונות שבעליונות הכלים שנשברו נתצמצם האור הזה שיוכלו ליהנות ממנו ולהתכלל בביטולו גם מדרי' שלמטה מהן וע"י הארת הביטול בהן יתצמצם יותר להאיר גם במדרי' שלמטה מהן עד סוף כל המדרי'. ולכן גם חיות שבעולמות עכשיו הוא רק מבחי' שם מ"ה וכלומר מ"ה ממש ר"ל ביטול גמור. אלא שבכדי שיגיע הביטול להתקבל תוך מדרי' התחתונות עד תומם הוא מציאות הישות הנמצא בעולמות והוא בחי' הב"ן בכל המדרי' שע"י הארת מ"ה בב"ן במדרי' עליונה נמצא אור שם מ"ה המאיר ע"י ההתלבשות בשם ב"ן במדרי' תחתונה הימנה לברר גם ב"ן ממדרי' שתחתי' וכן עד למטה מטה עד עולמות היש ודבר. וגם שם הוא חבור מ"ה וב"ן. ושוב יתעלו ממדרי' למדרי' בענין הביטול עד שגם מדרי' התחתונות יגיע בהן אור הביטול שבעליון שבעליונותו

ואמנם נברא האדם במאמר נעשה אדם שעי"ז הוא כלול מכל המדרי' דחבורי מ"ה