חנה אריאל במדבר רח

כונתו. ואינו מרגיש כלל אור התהוותו אף בבחי' הבדלה רק בבחי' מקיף יחיה אותו,, ויגיע מזה ג"כ ההפרש בריבוי שפע פרנסה שהוא בא באור פני מלך כו' וכמבואר במ"א וד"ל. אך כ"ז הוא באוה"ע בעלי דת שהמלוכה עליהם בבחי' חיצונית בחי' שם אלקים. אבל בחי' המלוכה שעל בנ"י עמו שהוא בבחי' פנימי' שם הוי' וכמ"ש כה אמר ה' מלך ישראל כו'. היינו שבחי' אא"ס עצמו הוא שיגלה להיות בחי' מלך על ישראל. ולזה המצות שנתן לישראל במ"ת המה רצונו ית' בבחי' רצון פנימי כו'. ולא יפלא איך שייך לו ית' רצון בפעולת המעשה כיון שהכל יכול בשלימות. אך מצד התייחדו על עמו ישראל מבחי' הפנימי' אזי ממילא יבא ויגלה בבחי' רצונותיו שבבחי' הפנימי' לבחי' פעולת המעשה ג"כ למטה בישראל דוקא וד"ל. וזהו פי' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כו' וכמשי"ת. והענין הוא הכל מצד הנ"ל. דלאוה"ע אף שיגלה בבחי' גילוי אור כח התהוותו היינו רק איך שנתהווה מבחי' אלקים בבחי' הבדלה ולא בבחי' גילוי עצמי' כמ"ש רם על כל גוים ה' רק מלך אלקי' שהוא המושל ומהווה כו' וכנ"ל. אבל לישראל בחי' הגילוי אלקו' היינו גילוי עצמותו. והוא מצד בחי' הנשמה שתוכל להכיר את בוראה. ולזאת התייחדות אלקו' בעולמות הוא בבחי' יחוד פנימי ועצמי וכנ"ל וד"ל וזהו פי' ה' אחד זו"נ ואהבת כו'. והיו הדברים האלה על לבבך כו'. אך מהיכן יכול להיות ה' אחד הוא נמשך ממאמר הקדום ה' אלקינו שהוא יחוד חו"ב. והענין שיש ב' בחי'. בבחי' יסוד אבא. א' בחי' השפעתה שלא לצורך היחוד. וכנ"ל במשל הארה עצמיית להוליד השגת והבנת השכל. והב' בחי' השפעתה שבבחי' היחוד. שהוא בחי' השפעת אור התענוג. שע"ז נאמר פנימי' אבא פנימי' עתיק. שימצא מזה שתולדתה בבינה הוא רק בחי' הארת עצמותה כמו שהיא וד"ל. וכמובן במשל שכאשר מתבונן אדם בדבר שכל נפלא ועמוק בהתרחבות יתירה ואח"ז יעמיק דעתו ביותר ויתחדש אצלו השכל בעונג נפלא ביותר. ואף שלא נתחדש כלום בשכלו רק שכולו הוא אצלו כמו חידוש. היינו באופן תענוג אחר וכמובן. וזהו ענין בחי' הארת יסוד דאבא שמאיר בבינה בבחי' יחוד. שמזה יבא רק בחי' העונג שישתנה מהות השכל שבבינה לאור התענוג שבחכמה (ע"כ נמצא)

וידבר משה אל ראשי המטות זה הדבר וגו'. י"ל למה דוקא פ' נדרים נזכר בה אל ראשי המטות. והגם שדרז"ל שכל המצות נאמרו לראשי ב"י מקודם שאמרן לכ"י עדיין יש להתבונן למה דוקא בפ' זו נתפרש זה שלראשי המטות. ועוד הלא אמרו בגמ' נכנס אהרן ושנה לו וכו' נכנסו בניו וכו' למה לא אשתמיט בכתוב לפרש את זאת. אלה המצות בין אב לבתו בנעורי' בית אבי' וכי אלה בלבד הם הלא מלבד דיני נדרים נאמר וכי ימכור איש וגו'. וגם מפ' זה דבנעורי' בית אבי' דרשו בגמ' כל שבח נעורי' לאבי' יש להבין למה באה הודעה זאת בפ' נדרים דוקא. במדרש איכה אל תהי פ' נדרים קלה בעיניך שהרי סנהדרי גדולה נהרגו עלי' וזה צריך ביאור למה ס"ד שתהא קלה כו' ומה היא הראי'. נקום את נקמת ב"י מאת המדינים אחר תאסף משמע שזה תלוי בזה וי"ל למה. גם כאן אומר נקמת ב"י ואח"כ אומר לתת נקמת ה' אידין אלה מסעי ב"י וגו' יש להבין הלא כבר מספר ב"י דפ' פינחס הי' על ירדן יריחו שלמו כל המסעות למה איחר סיפורן עד אחר נחלת ב' השבטים וחצי השבט את ארץ סיחון ועוג. ס"פ פינחס אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם דודאי משמע פשטי' דקרא שגם הנדרים ונדבות יעשו במועדים. וקיי"ל דנדרים ונדבות אין קרבין בי"ט לד"ה ואיכא מ"ד דאפי' בחש"מ אין קרבין

ה' אלקיכם אמת פי' בחי' ה' אלקים הנק' ע"ש ישראל עמו כמ"ש במ"ת אנכי ה'