חנה אריאל במדבר קנח

שנמצא בעולמות, והיינו שאין האור וכח. אלקי המהווה מתחבר עם מהות המתהוה. אלא וימת פי' שנסתלק למעלה מן המציאות. ומשם הוא שורש אל הנמצא ממנו בבחי' עולמות ואין שום גילוי בעולמות מן שרשם הזה. ובחי' עולם התיקון הוא לאנהגא עלמין שכל המכוון הוא בהנהגה העולמות כפי רצונו שזהו ד"מ שתכלית המכוון של פעולת האדם הוא לעשות דברים טובים וישרים בעולם ומסלק כוונת מילוי חפצו רק שיהי' מה שיעשה טוב בעיני אלקים ואדם. וזה נק' בחי' אדם שיש בו ג' מדרי' חב"ד חג"ת נה"י. עיקר האדם הוא חג"ת ג' קוין לימין חסד ושמאל גבורה ואמצע ת"ת. כלומר כפי הרכבת הנשמה בגוף בג' קוין הללו שישנם לכל אדם. רק אעפ"כ יש שנוטה לחסד בכל הג' קוין שלו. ויש שנוטה לרחמים שהוא ת"ת וכו'. כלומר שלפי הרכבתו נחשב אצלו זה הדרך לטוב לילך בו בכל הג' קוין שלו וכו'. ובחי' חב"ד המשפיע לאדם הזה ומורה לו דרך במה יתעסק בג' קוין שלו לטוב לפני אלקים ואדם כנ"ל. ובחי' נה"י הוא ההסכם למעשה בפו"מ כי מן המדות שהן עיקר האדם כנ"ל, עדיין אפשר שלא יבוא לידי מעשה בפו"מ. הדמיון באדם התחתון שמצד הנשמה יש לכאו"א אהבה טבעיית לה' וכן מדת הגבורה ופחד וכו' טבעיי' רק שהן מסותרות בגוף ונפש הטבעיית. אבל בהסתר ישנם באדם תמיד לא יחסר. אבל בחי' חב"ד ונה"י יש לפעמים שאינן מצויים כלל בקרבו כי אין כח באהבתו הטבעיית לבוא אל הפועל מפני כח נה"ט המכסה על האה' שלו ומצד המדה הוא תאב ואין לאל ידו לעשות. וכן להתבונן ולהתחכם בדעתו בענין אלקות הבורא ב"ה לפעמים א"א להעמיק ולתקוע דעתו בזה לפי שנתגשם הרבה בתאוות היתר וכ"ש איסור ח"ו. אבל הג' קוין דחג"ת מצויים המה תמיד (לכל אשר בשם ישראל יכונה ובמ"א מבואר באריכות שזהו מה שארז"ל אין קורין אבות אלא לשלשה אי"ו, שהירושה מהם בחי' הג' מדות חג"ת לעד קיימת בכל ישראל. אבל שארי מדות טובות אין בירושה אלא מיגיעת האדם עצמו). וזהו רק בחי' בהמה דתיקון ולמטה מן הדעת. אבל בשם אדם לא יכונה כ"א מי שיש לו חב"ד חג"ת נה"י כנ"ל. וידוע דאדם בעולם התיקון נוק' אשתכחת בהדי' כמ"ש ושם אשתו מהיטבאל. והיינו מה שבא מן האדם עוז וכח פעולת התיקון בעולם. שהעולם בתכונתו ומהותו מצד עצמו אין בו כלום מאור וגילוי דחב"ד חג"ת נה"י של האדם. ואף כשהאדם פועל ע"פ החב"ד חג"ת שכל שלו בעולם ועי"ז נמצא מכח האדם בגוף העולם כדוגמא ותבנית שכל ומדות שלו לעצמו. וזהו בחי' הנוק' של האדם אינו בא בגילוי ממש אלא נעלם ונסתר בתוך העלם העולם עצמו. ולמעלה נאמר ע"ז אכן אתה אל מסתתר. אך לפי שעכ"פ בא ממנו בעולם נק' הכח הזה הבא בעולם בשם זאת לשון גילוי במורגש בלשון נקבה. וע"ז נא' בישראל למטה מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו. פי' דודאי כל מה שהאדם מישראל עושה בעולמו אפי' בעסקי פרנסה ומו"מ הוא הכל בחי' בירורי' מנוגה בכח הנשמה אלקות וניצוץ אלקית שבה וכח התומ"צ שנתנו לישראל. וזהו מאת ה' היתה זאת שהכח הבא בעולם ממעשה ב"ו רוח מאת ה' בא בו. אך היא נפלאת בבחי' הפלא המבואר בפהקו"ד בענין אל"ה פלא דאדם. בעינינו כפי המורגש. ועם זה יובן מה שנראה קשה ע"פ הידוע דכהנים לוים וישראלים הם בחי' הג' קוין דחג"ת כהן בחסד לוי בגבורה ישראל בת"ת. וידוע דת"ת הוא נושא הו"ק וגם הוא קו האמצעי העולה עד הכתר. ולמה מדרי' ישראל למטה ממדרי' כהן ולוי. וע"פ הנ"ל מובן דבחי' זאת דכלל ישראל כהן ולוי נפלאת למטה בבחי' אל מסתתר. אך הכהנים נתקדשו ונתעלו למעלה לשרשם. ועי"ז גם בחי' הזאת שלהם נתעלה ומתגלה מתוך העלמת. וז"ש זאת משחת אהרן ומשחת בניו למשחה לגדולה כידוע. וקדושת הכהנים נמצאת גם בחיצוני' גופם הגשמי עד שעל כל נפשות מת לא יבוא. וכן אסור גרושה וחללה כו'. וחיצוני' הגוף אין בו אלא בחי'