חנה אריאל במדבר קנ

התפשטות הביטול בעולם וכמ"ש בזוהר ובתיקונים שאדם הי' אומר לכל הנמצאים באו נשתחוה וכו' כמ"ש במק"א והיינו שהי' ממשיך בהם הביטול בכח העצם שלו וז"ש והוי דחלין מיני' כל בריין. ומ"ש הוי זיו פרצופא דילי' מעילא ומתתא. הוא ענין אחור וקדם צרתני והוא ששרש האדם למעלה מעלה נתקשר בנשמת חיים ובגוף ממש. והוא כענין ניצוץ אלקות דנשמה שגם הוא מתקשר בגוף כמ"ש מאן דנפח מתוכי' נפח ונקשר מקור ההבל גם הוא בגוף האדם שיצר מן האדמה וע"כ האור המתפשט ממנו הי' ככל המדרי' דעילא ותתא. וזהו זיו פרצופא דילי' ר"ל ההתפשטות אור נתפשט מבחי' עילא ותתא דילי' וע"כ הי' כולל עילא ותתא דעולם. ת"ח לא אתקיים עלמא ולא אשתלים כו'. כי בחי' התהו לא אתקיים כמ"ש באדרא גליף מלכין ומשער מלכין ולא אתקיימו. שאין זה קיום אם אין האור נתפס בתוך הכלי שזהו כללות ענין דו"נ דתיקון כמ"ש כאן בביאורי הזוהר. ולכן גם בבחי' בהמה דעולם התיקון לא אתקיים דתיקון עדיין וכמארז"ל שכל הצמחים עמדו על פתח הקרקע וכו' היינו שלא הי' עדיין עיקר קיום מציאות העולם. ואחר שבא אדם והאיר בכחו בנמצאים אז אתקיים עלמא וגם אשתלים דהיינו שבא גם אור בחי' אדם בעולם שהוא שלימות האור דעולם התיקון שבא גם הוא בכלי. ומ"ש ואתקדש יומא. שאז הוא דוקא ענין השלימות הנ"ל כשמתקבל האור בכלי עד שעולה באו"ח. משא"כ כשעודנו האור מתפשט אין זה שלימות ענין הקבלה כידוע ומבואר בכ"ד באריכות

והנה התפשטות האור בעולם בא בב' בחי' ימינא ושמאלא. וידוע שמאל דוחה וימין מקרבת. וביאור קירוב ודחי' הוא. שכשהמכוון נגלה בדבור הוא בחי' קירוב וכשאינו מגלה המכוון כמו שאומר מה איכפת לך עשה כמו שמצווים אותך הוא דרך דחי'. וזהו דסט' דקדושה לימינא כידוע דקדושה היינו שיש בו בחי' הביטול שהוא הפנימי' של העולם כנ"ל ביטול בעצם וביטול היש הוא בחי' ימין מקרבת בגילוי המכוון דהיינו האו"פ והשתל' דסט"א ושמאלא בדרך דחי' התפשטות היש בלא בחי' ביטול והאור המחי' הוא רק בבחי' מקיף. והנה ידוע דשם הוי' הוא המהווה הכל. ר"ל שהוא עקרא ושרשא דכל עלמין. שהעלמין דבי"ע הן בחי' זיו והתפשטות למ"ד כלים דזו"נ ושם הוי' הוא הי' הוה ויהי' וכמ"ש במ"א באריכות. הי' הוא עד שלא נבה"ע כמו המדות בעודם כלולים בשכל. הוה הוא כמו המדות בלב אה' ושנאה ורחמנות והוא המחי' העולם ונותן בו בחי' ביטול. יהי' הוא כמו פעולת המדות שפועלים בזולתו שאינו בערך פעולה זו מצד עצמו רק כח מדות המשפיע פועלים בו מה שאינו בערכו כלל. והיינו כמו לע"ל וידע כל פעול ויבין כל יצור כו' שהפעול והיצור אינם בערך דעת ובינה אלא שהוא כח ועוז דשם הוי' כמ"ש ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר. וזהו בחי' יהי' דשם הוי'. ולגבי העולמות ג' בחי' דהי' הוה ויהי' הם בחי' מחולקים. אבל שם הוי' דז"א דאצילות עצמו הוא הכל ביחד הי' הוה ויהי' וכמ"ש במק"א דהבירור בבחי' אצי' נעשה בכל מדרי' העולמות וזהו ל' כלים. רק הבירור בערך העולמות נעשה ע"י הצמצומים והפרסות שבין אצי' לבריאה ובין בריאה ליצי' וכו' והתפשטות בחי' יהי' הנ"ל דרך הפרסות וצמצומים הוא בבחי' דחיית השמאל דוקא. ואם הי' מתפשט בבחי' הגופני הוה מטשטש עלמא כידוע בענין הקליפות שהם בבחי' רוחני' דוקא ואם היו בבחי' הישות דעולם היו מקלקלים העולם שלא יוכל לקבל בחי' אור הביטול ובזה יובן המשל הכתוב בבאה"ז כמו השופך יין מן החביות לכלים שצריך להפסיק לבסוף שלא יצאו השמרים עיי"ש ולכאורה תמוה מאין השמרים למעלה. ועפ"י הנ"ל מובן דבחי' יהי' הנ"ל אם יבוא דרך הפרסות וצמצומים יבאו ממנו שמרים למטה דמטשטשי עלמא. וזהו מ"ש רוחיהון דשדין לאתברי גופא דלהון ואתקדש יומא