חנה אריאל במדבר קלב

וזהו שמים לה' ר"ל כלים לאור ה'. והארץ וכל צבאיה אין בסגולתה להיות נגלה ע"י ההסתכלות בה ובכל צבאי' מעשה ה' כי נורא הוא. כ"א אדרבא אחרי ההסתכלות בשמים ונתאמת הענין דמי ברא אלה. אז בהביטו אל הארץ ותולדות' גם שמה יכיר שיד ה' עשתה זאת. ופעולת האדם הוא להמשיך הגילוי לארץ. וכמ"כ יובן למעלה מעלה שכל בחי' הכלים לגלות אא"ס ב"ה נק' שמים. והארץ נק' בחי' מקבל שהוא כמו ואל אישך תשוקתך שהיא תאבה לקבל. וכמאמר למה נק' ארץ שרצתה לעשות רצון קונה היינו להגלות בזה אור הרצון. וכן בעבודת האדם למטה נק' ארץ מה שתשוקתו בבחי' רץ לבך ומאן דבחשוכא תאיב לנהורא. ויש שדה בית השלחין דמשלהי ולעי שההסתר גדול מאד עד שאינו יכול להשיג כלל תענוג הקבלה אור ה' כי טוב הוא. רק שעיפה נפשו לסבול ההסתר ורץ לבו לברוח מזה. ויש שדה בית הבעל עלי' נא' ואל אישך תשוקתך שמשתוקקת לקבלת התענוג וכו'. והגם שעי"כ יבוא האדם לידי תשומע"ט כדי לרוות צמאונו וכו'. עכ"ז התנא אמר להעלות האדם למעלה גדולה ויתירה. דהיינו שכל מעשיו יהיו להמשיך תוס' אור בשמים ממעל ע"י רצון ה' הנגלה בתומע"ט (ויש לפרש ג"כ פי' אחר בל' לשם שמים. ר"ל לקבל השפעת השמים בלא הסתר. וזהו הדרך הראשון הנז' בהשקאת בית השלחין וכו' וזה פירוש ב'). וכן הוא הכוונה כאן בענין המנורה. דהנה כמו שהארץ נק' כנס"י בבחי' זו להשתוקק לברוח מן ההסתר ולדבקה בו ית' ככה הוא בחי' המנורה ר"ל מדרי' כנס"י בבחי' תשוקתם לאסתכלא ביקרא דמלכא וליהנות מאורו ולא לברוח מן ההסתר לבד. ובהסתכלות זו יש ג"כ שתי מדרי' כשני הפירושים הנ"ל בל' לש"ש. וזהו אל מול פני המנורה שהוא בחי' השמים ומשפיע למלאות חפץ בחי' המנורה יאירו שבעת הנרות להוסיף אורות באצי' במול פני המנורה עצמו (או לקבל ממנו ולהשפיע למנורה כמשי"ת). ומעתה י"ל בתהלים מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלקים אלי אתה וכו' עד כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. ידוע ענין המזמור שהוא בחי' התעוררות והתפעלות מאלקות ע"י שמזמר בדברי המזמור. וזהו דוקא בהיותו במדבר יהודה. כי יש מדבר עמים שם אין בו מזמור כי הוא מקום נחש שרף ועקרב. נחש נק' בחי' הפירוד והישות הגמור ואין אלקים במזמותיו. ואעפ"כ אמרו שאינו ודאי ממית אם לא שיושיט הארס שבו. שיבוא לידי כעס ותגבורת ההתקשרות בחמדת עוה"ז. ושרף נק' שלבו בוער כאש לתאוות זרות ועקרב בחי' הגאות התכופה לכעס זהו ודאי ממית לנפ"א שלא יוכל להשתמש בכח להתפעל בבחי' מזמור עד אשר ישוב אל ה'. וצריך הגעלה ברותחין שהוא אש המרירות וצער על אשר הלך חשכים וכו' ובל"ז לא יוכל לבוא לידי בחי' מזמור. אבל בהיותו במדבר יהודה כלומר שהוא רק מדבר ולא מקום זרע וכו' אבל הוא מדבר יהודה (אידעשע פוסטקייט). אז ע"י ההתבוננות יוכל לבוא לידי מזמור וההתבוננות הוא אלקי' אלי אתה להעמיק דעת והתקשרות במח' שאלקים הוא הכח שלי ממש. והוא הניצוץ אלקי דנשמה אלקית. וע"י שתתיישב מחשבה זו היטב במוח ולב עי"ז אשחרך פי' בזוהר דר"ל אתקן נהורא אוכמא. ופי' נהורא אוכמא הוא בחי' המל' המסתתרת בעולם הבריאה. וכמ"ש אכן אתה אל מסתתר אלקי ישראל מושיע. ופי' מסתתר הוא עד"מ כמו הנשמה אלקי' אשר כל כחותי' המה רק לה' לבדו וכו' ומתלבשת בנפש השכלית וטבעית וחיונית בגוף עד שמתעלם כל כחה וקדושתה לגמרי לחיות בחיי הגוף וכו' והכוונה בירידת הנשמה ירידה כזו בגוף הוא כדי להעלות הגוף וכחותיו ע"י קיום התומ"צ וככה בחי' ממכ"ע נשמה הכללית של כללות העולמות דבי"ע הוא בחי' מסתתר בעולמות עד שאינו נגלה רק ישותם ולא הכח המהווה ומחי' אותם בכל עת ורגע מאין ליש

רק שבבחי' היותו אלקי ישראל אשר בחר בנו וקדשנו במצותיו ותורתו עי"ז הוא מושיע