חנה אריאל במדבר קל

ועולה בשעבוד כחות הנפש כאמור. ולכן בחי' כלה שלו התפעלות כח השכינה מכת המצות שלו שלא בדרך עלי' אלא שוה בשוה ואעפ"כ הוא דרך ובחי' התפעלות. והדמיון לזה הוא שכל אש הדולק יש בו תנועה למעלה אל יסוד האש שתחת גלגל הירח ותנועה זו מתנענעת גם לצדדין מעט. ואם היו מדבקין שתי נרות דולקות הרי שתיהן יש להן תנועה אחת שוה. אבל אם יקרבו נר של צרי שאמרו בו שהוא עף היינו תנועה חזקה ביותר (בל"א פלאקערט) אל נר של שמן זית הרי הוא בתנועתו החזקה מתקרב ומתדבק באש הנר של שמן זית בדביקות תנועת חזקה כמו התפעלות ודביקות מחמת עצמה ש אש הצרי שכך הוא טבעו. ומזה יתבונן המשכיל שכדמיון זה הי' במרע"ה בחי' התפעלות אלקות בבחי' תנועה חזקה ודביקות מבחי' מהו"ע של השכינה שטבעה כבי' היא ואל אישך תשוקתך ומקבלת כח עשיית המצות המתפשט בכח הדעת דמרע"ה אל הפו"מ בלהב התפעלות ודביקות אלקי'. ולכן נק' בעלה דמטרוניתא שהוא בכח הדעת דמעשה המצות משפיע בשכינה להתעורר בבחי' הדביקות ואל אישך תשוקתך. ובזה יובן גם מ"ש ויהי ביום כלות משה כלת כתי'. פי' דכאשר כילה משה את כל מלאכת הקמת המשכן היינו גם בחי' המשכן דמדריגתו כילה לעשות לשכון בגופו בפו"מ. אמרו כלת כתיב ר"ל בתוך תיבת כלות בוא"ו הנ"ל שפירושו כנ"ל כל בחי' שיש במשכן אז כלת נמצא ג"כ בתוך תיבה דכלות והיא דנחתא לארעא בגופו של משה. והנשיאים הם ב"ד של משה כנ"ל פ' תרומה התנוצצה גם בהם הארה מכלת משה דנחתא לארעא. אך איננה כלה שלהם. וכלה שלהם היא רק כמו כלה סתם הנ"ל דכל ישראל אלא שיש בבחי' כלה סתם שלהם תוס' אור וכח מכלת משה דנחתא לארעא. ולכן אז הקריבו חנוכת המזבח. וענין חנוכת הבית ידוע בכ"ד שהוא סימן טוב ומז"ט שעושין סעודה בבית שיהי' כן תמיד מזל וברכת הבית מרובה כמ"ש להניח ברכה אל ביתך. כמ"כ הנשיאים שביום כלות משה ונחתת כלת משה לארעא ונתנה תוס' כח בב"ד של הנשיאים להיות ענין כלה שלהם בטוב השלימות והצלחה. הקריבו קרבנות לחנך הבית שיהי' בו תמיד כן ענין העלאת נמצאי העולם לה' ע"י בחי' הכלה דהתפעלות אלקי' הנ"ל בשעבוד כל הכחות עם תוס' אור מכלת משה (וכמשי"ת עוד). ולפי שבכ"ז לא נעשה רק לענין כלה סתם והוא דר"כ ענין חיילין דשכינתא שכל פ' נשא מדברת בזה כמש"ל. לכן נשלמה הפרשה עם חנוכת הבית דנשיאים. ולאהרן קדוש ה' דכתי' בי' בפ' תצוה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך שהוא נתקרב אל בחי' משה יותר מכל בחי' ב"ד של משה. אמר לו הקב"ה שלך גדול משלהן שהן לא עשו רק חנוכת ענין העבודה בהעלאת נמצאי העולם אבל לאהרן ניתן הדלקת נרות המנורה. שהמנורה עצמה היא כעין משנ"ת במשכן שע"י המשכן נעשה ושכנתי בתוכם בחי' כלה דכ"י הנ"ל. הנה כמ"כ ע"י המנורה בא להאיר עיני בנ"י והתעלות הנשמות עצמן לאסתכלא ביקרא דמלכא קדישא ענין גאוותן של ישראל הנ"ל והוא אור שבעת הנרות שיאירו אל מול פני המנורה דוקא. וזה בא ע"י כלת משה דנחתת לתתא. ואהרן קדוש ה' נתקדש בה עד שיוכל להאיר שבעת הנרות שהן מדרי' נש"י באור דמול פני המנורה. פי' דהנה המנורה עצמה היא בחי' כלת משה דנחתא ע"י משה כמ"ש כמראה אשר הראה ה' את משה כן עשה (משה בעלה דמטרוניתא כנ"ל) את המנורה. ולפ"ז כמו שושכנתי בתוכם דמשכן הוא בחי' אלקות ממש אך ישראל מקבלים ממנה רק בחי' ההתפעלות אלקי הנ"ל והיינו שמתפעלים בכח השכינה דושכנתי בתוכם. כמ"כ היו מקבלים מכח המנורה דכלת משה להיות אור של המנורה עצמה מאיר בהן והוא בחי' נוק' שדר"כ בחי' הנוק' הוא בחי' ממכ"ע שהיא ממלא את העולמות מאור שהיא מקבלת לעצמה מיחוד דקוב"ה שהוא דר"כ ענין ובחי' יחודא עילאה. ומשפעת למלאות את העולמות בבחי'