הליכות אליהו (רמב"ם) סו

נאמר כנ"ל יש ליישב תי' הרב מוהר"ש בנוב"י הנ"ל שכ' משום דבב"נ לא אזלינן בתר רובא ולכאורא תמוה דא"כ קשה איפכא נחייב את כל האומות משום תערובות בני קטורה וכבר ראיתי שתמה בזה בעל מנחת חינוך

אבל לפי הנ"ל י"ל דאף אם לא אזלינן בב"נ בתר רובא ה"מ חד רובא משום דילפינן מקרא אבל היכא דליכא אלא מיעוטא דמיעוטא דמצד הסברא אין חוששין וכמו ר"מ דאף דס"ל חיישינן למיעוטא מ"מ במיעוטא דמיעוטא מודה בכה"ג אף בב"נ אזלינן בתר רובא משו"ה בבני קטורה דליכא כ"א חד רובא דעלמא לא אזלינן בתר רובא וחייבין אבל בשאר האומות דהלא גם בפרוצה ביותר לא הוה אלא ספק דהיינו מחצה על מחצה רוב ביאת הבעל ורובא דעלמא א"כ ל"ה בני קטורה לגבי שאר האומות רק מיעוטא דמיעוטא ולא חיישינן כן היה אפ"ל לפי הנ"ל

אבל באמת הדבר תמוה דאם נאמר לדינא דבגוי הוי ספק אב כמו שנראה מפשטות הגמ' א"כ הא דקיי"ל עכו"ם יורש את אביו הלא ל"ה רק ספק יורש ואיך יכול להוציא משאר אדם שזכה בנכסים הלא ל"ה מוחזק גם הא דקיי"ל כר"י יבמות ס"ב ופסקה הרמב"ם בפט"ו מהל' אישות דגר שנתגייר והיה לו בנים בגיותו דפטור מפו"ר והלא לא הוו רק ספק בנים ולמה לא יתחייב גם הלא קיי"ל דחייב הא"י על אשת האב ופסקה הרמב"ם בהל' מלכים האיך נוכל לחייבו מצד ספיקא גם הא דאמרינן יבמות ע"ח ע"ב דבאומות הלך אחר הזכר כו' מהם תקנו כו' למה ל"א לאו אביו הוא אע"כ דגם בא"י אמרינן רוב בעילות הולכין אחרי הבעל

וכן מצאתי בתשובת בשמים ראש סי' ה' שכתב בפשיטות דגם בא"י אמרינן רוב בעילות כו' ובחזקת אביו הוא יעוי"ש גם הלא שיטת בה"ג הובא ברא"ש והביאו האחרונים אה"ע סי' ד' דגם בפרוצה ביותר אמרינן רוב בעילות הלך אחרי הבעל ול"ח לולד והגמ' ל"ק לחוש בפרוצה ביותר רק להולד אך הרמב"ם ושארי פוסקים חולקין וחיישי אף לולד ולפי הנ"ל יש לדחות גם מה שהבאתי מדברי בעל בשמים ראש שהוא מהרא"ש (שחתום בסוף התשובה) וי"ל דהרא"ש לטעמיה דס"ל כבה"ג (יעוי' באה"ע בח"מ וב"ש ס"ק כ"ו) אך באמת ע"כ כו"ע מודו בא"י דהולד הוא בחזקת האב כמו שמבואר מהרמב"ם הל' אישות הנ"ל והל' מלכים הנ"ל

והא דאמר רבא משום דלא ידוע נ"ל בזה כונה אחרת דהנה לכאורא תמוה הלא אם אין אב לע"ז הוא מה"ת ובכל גוני אף אם בכה"ג שהוא ידוע דהוא אביו בודאי או שחבושין בבית האסורים או בשאר גוני דאפשר למצוא שהוא ודאי וגם מה מהני הא דלא ידוע (כיון דנקטינן דאף ספק אסור בא"י כמ"ש מוהר"ש והפר"מ דאף בתר רובא לא אזלינן להקל ובמק"א הארכתי בזה)

אבל באמת כונת רבא לאמר הא דאין אב לע"ז לגבי גר שגזרו חכמים בשאר האם לאסור בגר אף דכקטן שנולד דמי משום דלא אתי לאחלופי בישראל גמור ועכ"ז לא אסרו בשאר האב משום אתי לאחלופי וע"ז קאמר רבא ל"ת הא דלא גזרו משום דשטופי בזימה ולא ידוע א"כ ל"ש גבייהו קורבת האב כמו גבי ישראל ולא אתי לאחלופי אלא אפילו תאומים כו' אבל לא אתא רבא לדרוש טעמא דקרא שלא אסרה שאר האב אצל ב"נ

ובזה יש ליישב דברי רש"י בדף צ"ז ע"ב גבי בני יודן אמתא בתר אביו שדינן ליה כו' ומידע ידעי כו' דסתם נכרית זונה היא ומאיש אחר הוא עיי"ש. ולמה לא פי' רש"י כמסקנא משום זרמת כו' אבל לפי הנ"ל ניחא דבאמת עיקר טעמא דלא גזרו משום דאינו דומה ודאי של ישראל לודאי של א"י ולא אתי לאחלופי וזהו עיקר הטעם רק ממילא גם בתאומים מותר משום זרמת כו' וכן משמע מדיוק לשון רש"י במשנה צ"ז ע"ב וגר אין לו שאר האב דרחמנא אפקריה שכ' וזרמת כו' והיינו כנ"ל דהך טעמא אינו אלא דמשו"ה לא גזרו גבי גר (ועי"ל בשיטת רש"י דס"ל דהורתו שלא בקדושה ל"א כקטן שנולד דמי כמו דמשמע בלשונו צ"ז ע"א ד"ה הא דאמר כו' ובזה יש ליישב דברי רש"י התמוהים בדף נ"ב ע"א אשר כבר תמה עליהם הרש"א שם יש להאריך בזה) אבל באמת הבן שנתגדל אצל אביו איכא רובא וחזקה ומחזקינן ליה בחזקת בנו גמור אף בא"י ואין שום מקום לדברי בעל קו"א ודברי הרמב"ם בהא דבני קטורה צודקים ומיושבים כנ"ל

ויש להביא ראיה לזה דב"ק חייבים מהא דאמרינן בע"ז כ"ז ומי איכא למ"ד אשה לא מחייבא והכתיב ותקח צפורה צור כו' ולכאורא תמוה דהנה יש לחקור אי היה שייך גירות קודם מ"ת ונראה בפשיטות דא"נ לא יצאו מכלל ב"נ ל"ש גירות כלל א"כ מה מקשו הגמ' למ"ד דאשה פסולה הלא אשה נכרית לכ"ע לא עדיפא מעכו"ם דהוא מחלוקת ר"י ור"מ והאיך קאמר הגמ' ומי איכא למ"ד כו' דמה יענה למ"ד דמילה בא"י פסולה אבל אם נאמר דב"ק חייבים י"ל דהלא צפורה היתה בת יתרו דהוא ממדין דהיינו מב"ק ועדיין יש להעיר אם קודם מ"ת הנשים בכלל מולים המה דאפ"ל דהיינו דוקא לאחר מ"ת דאף ערלים בכלל מולים המה וצ"ע.