הגהות יעב"ץ על יומא כו.

תוס' ד"ה יהודה. דההוא בברכה כו' נ"ב דוחיק. אבל לענ״ד ע"פ מ"ש בירושלמי שהלל מן מקנות של בית דוד (כמ"ש תוס' פ״ק דסנהדרין (ה' א' ד״ה דהכא) וא"ש דמוקי תלמודא (בסנהדרין שם ובהוריות) קרא דמחוקק מב"ר על בניו של הלל שכן האשה מכונה בשם בין רגלים עש"ה ובשליתה היוצאת מבין רגליה) לפ"ז ניחא טפי משום דלא מוכח שיהיו מחוקקים אלא מבנותיו ולא מזכריו. ולעולם אותן מחוקקים שיצאו מב״ר אימא לך שבאו מלוי או מיששכר אבל מיהודה מחוקקי מקשי שפיר וק"ל. ובמ"ש מיושב ג"כ שלא תקשה אמסקנא דשינויא אסוקי שמעתה כו' ותמה על עצמך הלא בכ"מ הלכה כב"ה ורשב״ג ורבי ולדידן לק"מ. אלא דאכתי קשיא דוד המע״ה דכתיב ביה וה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ (סנהדרין צג ע"ב) והוא מזכרים שביהודה. וי"ל שהוא לא היה מורה לבדו כמ"ש (ברכות ד ע"א) שכל מה שעושה נמלך במפימשת רבו (ורש"א תירץ בע"א):