הגהות יעב"ץ על תמיד לא.

במשנה מדיחין אותן שלש פעמים וכו' ולא היה מזיזה ממקומה. נקב את החזה כצ"ל:

במפרש ד"ה לא היה שובר וכו' מתחיל הפשטו. נ"ב נראה חסר כאן כלשון הזה לפי שדרך הפשטו וכו' כדאיתא ביומא (כ"א) הראש והרגל כצ"ל כו':

בא"ד הראש והרגל העוקץ והרגל כצ"ל:

בא"ד הלכך כאן פירש לך וכו' באונקלית כצ"ל:

בא"ד ברגל האחד אלא מפשיט דרך הרגל ויורד עד לחזה דרך הנקב כצ"ל והשאר נמחק:

בא"ד שלאחר שהפשיטו מנחתו אבר אבר כצ"ל:

ד"ה היה מפשיט וכו' לבסוף מרק ההפשט כצ"ל:

ד"ה מרק ההפשט כצ"ל:

ד"ה נטל הפדר וכו' בית שחיטת הראש כצ"ל:

ד"ה נטל את וכו' להסיר הטינוף כצ"ל:

ד"ה מדיחין אותן בבית המדיחין כצ"ל:

בא"ד ולא קבע בה הדחה. מה שנ"ב נ"א בא' נמחק. ונ"ב ר"ל לא קבע בה הדחה במספר. כמ"ש בקרבים ג"פ. אבל בכרס אמר כל צרכה ופרושה עד שתחנקה:

ד"ה מדיחין אותו וכו' שהיו קבועין בגובה שעליהן וכו' לכך קבעו לזה ולזה מקום כצ"ל:

ד"ה ואצבע הכבד וכו' ולא היה מזיזה ממקומה כצ"ל:

ד"ה והניח בה וכו' ועכשיו הניח בה ב' צלעות וכו' שהן מדופן ימנית אצל חזה כצ"ל:

ד"ה חתכה כו' למי שזכה בה והשדרה תלויה בה כצ"ל:

ד"ה בא לו לעוקץ הוא הזנב כצ"ל: