הגהות יעב"ץ על תענית ז.

תחיית המתים לצדיקים. נ"ב לטובתם משא׳׳כ לרשעים לרעתם דכתיב בהו (דניאל יב) ואלה לדראון עולם:

שם שעוסקין בד בבד. נ"ב והוא דאית ליה רבה או חברים ותלמידים הגונים וכחו יפה. דאל״ה מאי אית ליה למעבד. ותנינן התם (אבות פ"ג) מנין שאפי' א׳ שיושב ועוסק בתורה שהקב"ה קובע לו שכר כו׳ אלא הכל לפי מה שהוא אדם ולפי בני אדם המצויים לו: שאם אינם מהוגנים אסור ללמוד עמהם כדאיתא לקמן ולעיל ובכמה דוכתי ברב שאינו הגון ותלמיד שאיני הגון. ואל תתחבר לרשע:

שם מניחין מקום גבוה "והולך". צ"ל והולכין: