הגהות יעב"ץ על תענית ה:

גמ' מיד נקרי. נ״ב נ"מ לאזדהורי בדכוותה:

רש"י ד"ה כי הוה מיפטר ר"נ מר״י. נ"ב כסבור היה ר"נ היה האורח ואינו נראה אלא ר״נ הוה בעל הבית כי הוא סתם ר״נ חתניה דר״ג היה דעשיר הוה הוא היה בעל הסעודה ולכן נזכר בראשונה ור״י האורח באחרונה. וכן ממ״ש ר"נ לר״י לימא מר מילתא נראה כן. ור"י בא מא"י וא"ל חדושים בשם ר"י והוא הלוקח רשות מר"נ ומברכו:

תוס׳ ד"ה ביודעה. שבא עליה. נ"ב כענין ואיש לא ידעה (בראשית כד):