הגהות יעב"ץ על שבת לו.

גמ' הני תלת מילי אשתנו שמייהו מכי חרב בהמ״ק חצוצרתא כו'. נ״ב נ"ל טעם נכון לדבר לפי שבמקדש היו תוקעין בשניהם יחד דכתיב בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' (ר"ה כז.) ומשחרב בהמ"ק בטלו חצוצרות בר"ה. לכן שמו זכר לדבר ע״ד אם אשכחך ירושלים ולהתפלל להשי"ה שיחזירם לנו. לפיכך קראו לשופר חצוצרות לומר זהו החצוצרות ואין כאן חצוצרות אחרות וגם כדי שלא יטעו לתקוע גם עתה בחצוצרות. וכן מזה הטעם עצמו שינו שם החצוצרות והחליפום בשם שופר שלא לטעות בתעניות לתקוע גם בשופר על כן קראום שופר כלומר זהו שופר לזכור שאין כאן שופר אחר. וכן עד״ז החליפו שם ערבה בצפצפה שגם ערבה תלויה במקדש שכל זמן שהיה קיים היו מביאין ערבה למקדש מלבד ערבה שבלולב שנאמר ערבי שתים (ע' בסוכה לד) וכשחרב הבית בטלה ערבה אחת. לכן שינו שמה שלא יטעו לקחת גם עתה שתים משום דכתיב ערבי והשתא מדכרו להו ע"י שינוי השם דלא ליתו למטעי. ותו משום דצפצפה נזכרה לגנותן של ישראל כדאי' פל"ה (סוכה שם) לכן עתה נאה לה שם זה לכזכירן גנותן שע"י חטאם הפסידו הערבה. ויבקשו רחמים על בנין המקדש. וכן הדבר מכוון בפתורא כו' עמ"ש בס"ד (חסר תי' אחת בכ"י) והם דברים נכונים בס"ד: