הגהות יעב"ץ על סנהדרין ו:

גמ' מנין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר כו'. נ"ב בהווה דבר ובמידי דשכיח. ומשום דנפק ליה מקרא דלא תאגור ומפני עני ודאי לא יאגור דבריו אבל פשיטא דהוא הדין איפכא נמי לא ישתוק:

שם ויהו עדים יודעין כו'. נ״ב זו אזהרה לדיין שיזכיר ויזהיר את העדים על ככה. וממנו ישימו הם כמו כן על לבם לזכור מה שמוטל עליהם לידע פן ישכחו: