הגהות יעב"ץ על ראש השנה לד:

גמ׳ כי נהירנא. ס״א נחירנא . נ״ב גרסא זו עיקר כמו נחר בן גברא [שבת קנ״ב ב׳] וזולת לשון השמעת קול [וערש"י ברכות ס״ב ב׳ גיטין ס״ח א׳ ד״ה נחר קדושין פ"א ב׳ ד"ה נחרו]. ומד״ג בה"א הוא לשון הזכרה כמו נהירנא כדקיימן ד״ס בסלע [תענית י״ט ב' ב״ב צ״א ב' ושם בכמה מימרות ועוד הרבה בש"ס]:

תוס׳ סד"ה מתשעה. פי׳ סרוגין כו' . נ"ב כדפרשא לה אמתא דב״ר לעיל רפ״ג: