הגהות יעב"ץ על ראש השנה יט:

הא אצטריך מעברינן ליה הא כו׳. נ״ב תימה אטו לא שמיע ליה הא דתנן בבתרא דמכלתין (ד"ל ע״ב) בראשונה היו מקבלין עדות כל היום כו' [ועי׳ בחכמת מנוח וא״ש]:

תוס' ד״ה מימות כו׳ ואי לאו דעברוה ועשו כו׳. נ״ב איברא גמרא דר״פ י"ט [ביצה ט״ו ב' וע״ש בפ״י] דאר"ח מאי לאין נכון לו למי שלא הניח ע"ת. נמצא שעשו אז ר״ה ביום ששי (כי לא השגיחו בלא אד״ו ראש בזמן שהיו מקדשין ע״פ הראיה וכמ״ש כ״פ במשנה ובגמרא) [ועי' פסחים נ״ח ב׳ בתוס׳ ד׳ה כאילו] א״כ חל מחרת שמיני עצרת בשבת לכן ודאי לא יכלו לקבעו תענית. לא משום מוצאי יו״ט ולא משום דעברוהו לאלול הוא: